|
אני יכול רק לספר על חוויותי כירושלמי: המינהל הקהילתי בשכונתי מוטרד מאד מתכנית של העיריה להפוך את כיוון התנועה באחד הרחובות - תכנית שאחת התוצאות שלה תהיה הזרמה של תנועה חוצה דרך השכונה. לדעת בכירי המינהל התכנית הזו היא תוצאה של לחץ של ראש מינהל של שכונה אחרת, שההזרמה הזו תשרת אותה. בהקשר הזה התקיימה פגישה עם צוות "תכנית אב לתחבורה ירושלים", שזה הגוף שאחראי על הנושא, ואני התבקשתי להצטרף. לאנשי תכנית האב היה הסבר אחר לגמרי: לפי טענתם הם זקוקים להיפוך הכיוון כיוון שזה יאפשר להם להוריד את מספר הפאזות ברמזור בצומת שם משלוש לשתיים, וההורדה הזו דרושה כדי לאפשר מתן עדיפות לתחבורה צבורית - כרגע אוטובוסים ובהמשך רק"ל. הם גם הראו לנו סימולציות של התנועה ברחובות השכונה שעל פי טענתם הוסיפה בין חמישים למאה מכוניות לשעה ברחובות הרלבנטיים - הסימולציה לא מאפשרת רזולוציה גבוהה יותר, אבל לפחות זו סימולציה. עם זאת, כמו כל סימולציה גם היא תלויה בתנאי השפה שאתה קובע - במקרה זה מאיפה באות מכוניות, באיזו תדירות ולאן הן מבקשות להגיע. השאלה היא מה הנתונים שעליהם מתבססים, ובנקודה הזו התברר שעוד יש הרבה מה לשפר - הנתונים מתבססים על ספירות ידניות מלפני כמה שנים. העובדה שכל צומת משמעותי מרושת היום במצלמות לא הביאה לכך שיהיה ניתוח אוטומטי של זרימת התנועה בכל רגע. בכל אופן, ההתרשמות שלי היתה שהאנשים שם הם אכן אנשי מקצוע שמנסים להשתמש בכלים מקצועיים לצורך תכנון. אני חושב שברמות מעליהם יש כבר כניסה של פוליטיקה (למשל בתכנון של הרק"ל) וגם בנושאים משיקים (למשל נושאי חניה ואכיפה) אני רואה את הפוליטיקה מתערבת עמוק. לפעמים זה מועיל; זה יכול להיות צורה מסוימת של שיתוף ציבור.
|
|