|
||||
|
||||
האחד אינו מוציא את השני. טראמפ התגלה כנמר של נייר, אובמה היה חתלתול מלכתחילה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה עושה חסד עם טראמפ בהשוואה שאינה במקומה עם אובמה. גם טראמפ וגם אובמה (כמו גם צ'מברלין) מביאים לידי ביטוי את חוסר הרצון של ההמון במדינות דמוקרטיות לשלוח את בניהם להתערב צבאית בסכסוכים של עמים שעמם אין להם שום קשר. השיפוט עד כמה המדיניות הזו היא גם קוצר ראות מדינית לטווח ארוך היא במידה רבה עניין של חכמה לאחר מעשה. הבדלנות הבינלאומית של אובמה היתה מדיניות מוצהרת שלו ומרצונו או שלא מרצונו הוא נאלץ להשקיע זמן ומשאבים לא מעטים במדיניות בינלאומית כמו הסכמי פריז או הסכם הגרעין עם איראן. לעומתו מדיניותו של טראמפ היתה מדיניות של הונאה מהחל ועד כלה. טראמפ פתח בשקר כאילו ארה"ב אינה המעצמה המובילה בעולם והבטיח להשיבה לגדולה וסיים במדיניות כושלת באופן עקבי המכוסה בהרים של בורות, חוסר הבנה ושקרים ילדותיים. אובמה היה מנהיג סביר ומעלה במדיניות הפנים של ארה"ב ומנהיג לא מצליח במיוחד במדיניות החוץ. עליו אפשר לומר בשקט שעשה כמיטב יכולתו. טראמפ לעומתו משול למנהיג המחבל באופן שיטתי במאמציה המדיניים של ארה"ב בהצהרות שקריות וחסרות כיסוי ובמעשים חסרי היגיון. אם היתה חסרה ראיה לכך, קבלנו אותה ממש לאחרונה. נקודת הסכסוך הרגישה ביותר על פני כדוה"א כרגע היא הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה. בצומת הזה נפגשים אינטרסים חיוניים של כל הצדדים בזמן שלאף צד אין עניין בהפיכת הסכסוך לבינלאומי. מה מצא טראמפ לעשות בנקודה האולטרה רגישה הזאת? לבחוש בביצה של שחיתות ממאירה הנוגעת לשיקולי פנים של ארה"ב. לא צריך להיות הנביא ירמיהו כדי להסביר למנהיגי אוקראינה שאם ברצונם להסמך על ארה"ב במאבק שלהם נגד פוטין הרי שהם נשענים על משענת קנה רצוץ. רבים יטענו, שטראמפ אינו הסיבה אלא רק הסימפטום לחולשת ארה"ב במערכת הבינלאומית. גם אם כך, נשאלת השאלה, האם טראמפ אינו עושה מלאכה מצויינת בהבלטת והמחשת החולשה הזו לכל באי עולם. |
|
||||
|
||||
ישעיהו הוא זה שדיבר על משענת קנה רצוץ. |
|
||||
|
||||
צודק. ישעיהו ל''ו ו. ואם מדייקים ישעיהו מצטט את רב שקה המדבר בשם סנחריב מלך אשור. |
|
||||
|
||||
אם כבר: ישעיהו וכן הכותב של ספר מלכים (יש הקושרים זאת לאנשים מחוגו של ירמיהו) מצטטים שניהם את הרבשקה (שר המשקים) של מלך אשור. |
|
||||
|
||||
נפריד בין ענייני הפנים לענייני החוץ. אחרי נפילת בריה"מ נותרה ארה"ב המעצמה העולמית המרכזית, אם לא היחידה. הנשיא בוש האב שימר וחיזק מעמד זה, ולעומתו הנשיאים קלינטון, בוש הבן ואובמה כשלו בשימור מעמדה של ארצם- גם כשוטר העולמי במסדרת הסדר העולמי החדש, וגם במערכת היחסים עם רוסיה ובעיקר עם סין. טראמפ שם את הקלפים על השולחן מול סין. נראה לי שגם הוא ילך בסופו של דבר בדרך קודמיו תגובה 707566, אבל הכל פתוח וחובת ההוכחה עליו. |
|
||||
|
||||
למה קלינטון כשל? לא היו לו כמה מעשים אפקטיביים ביוגוסלביה? |
|
||||
|
||||
קלינטון די הצליח מול רוסיה1, אבל נכשל בזיהוי האיום הסיני, לדוגמה. בתקופתו היו לארה"ב מספר כשלונות כ"שוטר של העולם". תשווה את קרב מוגדישו [ויקיפדיה] בתקופתו להפלישה האמריקאית לפנמה [ויקיפדיה] בתקופת בוש האב. מאידך צריך לרשום לזכות כל הנשיאים האמריקאיים את ההצלחה המתמשכת של ההגנה על טאיוון מפני סין. ____________ 1 היו לו כוונות יותר טובות, לעשות לרוסיה תכנית מרשל שהיתה אולי מונעת את האוליגרכיה שקמה מתוך הכאוס של תקופת ילצין, ומבססת דמוקרטיה רחבה יותר, אבל תכנית זו לא יצאה לפועל. |
|
||||
|
||||
גם בלי להתייחס לאיכויותיהם של הנשיאים, לארה''ב אין שום אפשרות אובייקטיבית להישאר השוטר העולמי. |
|
||||
|
||||
שוטר? אפילו שוטה עולמי לא קל להיות. |
|
||||
|
||||
אם כי חייבים להודות שהנוכחי עולה על המקור. (טראמפ על בוש הבן). |
|
||||
|
||||
שבתורו עלה על רייגן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |