|
תיאורטית, מספיק ששליש מהנוסעים הבודדים יעברו לנתיב החדש - אבל בנסיעה זוגית - כדי לשפר את מצב כולם.
זה כפוף להנחות ש: 1. אין עלויות פיזור ואיסוף. כל זוג גר ביחד ועובד ביחד (וגם, באורח פלא, עובד בדיוק באותן השעות ואין עיכובים לא צפויים) 2. אין עלויות לאי ההתאמה בין המהירויות של הנתיבים ואין נהגים זהירים שמאטים כדי (לדוגמא) לאפשר למישהו משמאל לעצור בשוליים (מנסיוני הדל בנתיבים ציבוריים - זה נכון רק כשהנתיבים מופרדים בגדר הפרדה). 3. אין עלויות לבידוד הנתיב. כלומר אילו עד היום שני רכבים שנסעו לאט או הגיבו באיחור לשינוי מהירות התנועה עשו זאת בטור (ואפשרו שתי נתיבי עקיפה), עכשיו - אם באחד מהם נוסע זוג - ההפרעה תהיה לרוחב הכביש. (להבהרה - האיטיים לא חייבים ליסוע אחד ליד השני, מספיק שאחד מהם יסע במקביל לפקק הארוך שהשני יצר). 4. אין עלויות אכיפה. אין בודדים ממהרים שגונבים כמה קילומטרים בנתיב החדש ואין משחקי חתול ועכבר מסוכנים בין המשטרה לנהגים הנ"ל. 5. אין עליה בתאונות כשמיואשים הבודדים מסעיף 4 (לא) מתפרצים לנתיב תוך כדי חיפוש מתמיד בוויז ובעיניים אחר משטרה ומצלמות בזמן שחלק מהזוגות מנסים בכל כוחם להצמד לרכב שלפני כדי ללמד את המנוולים לקח בשילוב מיוזע ועצבני של חמסין ואנדרלין.
כמובן שההנחות לעיל הגיוניות להפליא. אני לא מבין איך מישהו בכלל מסוגל להעלות שאלות כשהכל כל כך ברור ומובן.
|
|