|
||||
|
||||
עזוב. אני מתחיל להתעניין בפילוסופיה רק כאשר בא פילוסוף כשטייניץ וטוען שאפשר להוכיח שיש אלוהים. אבל זה מזכיר לי בדיחה שאשתי הביאה מלימודי האידיש שלה. בחור צעיר היה אמור להתארס עם איזו בחורה ובפגישה הראשונה שלהם ייעצו לו לדבר תחילה על אוכל אחר כך על משפחה ולסיים בקצת פילוסופיה. פתח הבחור את השיחה בשאלה: את אוהבת לוקשים (איטריות)? והיא ענתה: בוודאי. מי לא אוהב לוקשים? ובכך הסתיים השיח על אוכל. ואז הוא שאל: יש לך אח? והיא ענתה שאין לה אח, ובכך הסתיים השיח על משפחה. ואז הוא שאל: ולו היה לך אח הוא היה אוהב לוקשים? ועם הקטע הפילוסופי הזה הסתיימה השיחה. |
|
||||
|
||||
זה מזכיר את האגדה האורבנית על הסטודנט שהתבקש לכתוב סיפור שיש בו דת, מסתורין, סקס, ובית מלוכה, והוא כתב: "אלוהים אדירים" הכריזה המלכה, "אני בהריון! מעניין מי עשה זאת?" |
|
||||
|
||||
למה לעזוב? זאת ממש לא שאלה פילוספית, אם כי נוח לך להתייחס לזה ככה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |