|
||||
|
||||
לא רק סתירה לאי-הוודאות וויתור על רצון חופשי, אלא גם סתירה ללוגיקה פשוטה. נניח שאותו מחשב-על מריץ את "סימולצית היקום" בקצב המהיר פי 24 מקצב ההתרחשות האמיתי. כלומר, כדי לדעת מה יהיה המצב בעוד 24 יום, יש להריץ את התוכנה במשך יום אחד. אולם לאחר שעה אחת בלבד, התוכנה תדע מה יהיה מצב העולם בעוד יום (24 שעות). בפרט, היא תדע מה היא עצמה תציג על המסך בעוד יום. אבל כאמור, בעוד יום היא תציג על המסך מידע לגבי מצב העולם בעוד 24 יום; כלומר כבר אחרי שעה ניתן לדעת מידע זה. אבל אם המידע זמין אחרי שעה אחת בלבד, ניתן לגלות אותו לאחר 1:24 שעות (קצת יותר משתי דקות) בלבד... וכן הלאה; קריסה מוחלטת. (הבעיה, כמובן, נעוצה בכך שהמחשב הוא חלק מהיקום). |
|
||||
|
||||
כן, כן, מייד נזכרתי בתאוריית האפיגנזה (או שמא הפרפורמציה?) שרווחה במאה ה-17 ולפיה, בכל ביצית (או זרע) מקופל אדם שלם שגם בתוכו יש ביציות (או זרעונים) שגם בהם מקופל אדם ש.. וכך עד חווה (או אדם) - מעין שרשרת של "בבושקות" שממתינות להפרש. הפרדוקס מבחינת חלוקת החומר ברור לנו כעת, אז לא כל כך השתמשו במונח אטום במשמעותו היוונית - בלתי ניתן לחלוקה. |
|
||||
|
||||
במבט שני, זה מזכיר לי את הדיון על הפרדוקס של זנון, לא? |
|
||||
|
||||
לא בדיוק. שם מדובר על "חישובי אינסוף" למינהם (מזכיר קצת את "חישובי הקץ" ביהדות...) אבל כאן מדובר פשוט על קריסה נקודתית, המובילה לכשל לוגי. למעשה, אין כאן כל צורך ב"אינסוף": מספיק להסביר כי נניח ונדרש זמן X לבצע את החישוב; איטרציה אחת של התהליך שתארתי מראה, כי למעשה נדרש רק שבר כלשהו של X - ומכאן, סתירה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |