 |
1. חוק מילצ'ן לא מכונה כך מהיום. מקובל לכנות חוקים שמיטיבים עם בעלי הון על שם המוטב המפורסם. למשל חוק אייזנברג. חבר אחר של מילצ'ן- אהוד אולמרט- סידר לו את החוק ב 2008 דרך ועדת הקליטה של הכנסת. ב 2009 הפך מילצ'ן לתושב חוזר המפורסם ביותר בעקבות החוק1, ואין פלא או חוצפה בכינוי של החוק על שמו.
2. החוק הפך את ישראל למקלט המס המוצלח בעולם עבור יהודים עשירים, ומאפשר כניסת כספי פשע 1,2.
3. משנת 2013 נעשו נסיונות לצמצם את ההטבות שבחוק, בעיקר את הפטור מדיווח, שהוא הפרצה הגדולה ביותר בחוק, ואינה עומדת בכללים הבינלאומיים, אך ללא הצלחה. הדרגים המקצועיים כולם תמכו ואף יזמו את ביטול החוק בעקבות ביקורת חריפה של מוסדות בינלאומיים עליו2,3,4 אבל משרד הקליטה בראשות השר אלקין ואחריו השרה לנדוור התנגד נחרצות3.
4. לפי עדותו של מילצ'ן הוא פנה לנתניהו בבקשה להאריך את תוקפו של החוק. לפי עדותו של לפיד נתניהו פנה אליו פעמיים כשהראשון כיהן כשר אוצר בשנים 2013-14 בבקשה להעביר את הארכת תוקף החוק. "נתניהו אמר לי שצריך להעביר את החוק הזה", העיד לפיד בחקירה4.
בתגובה 709979 ביקשת התערבות של עובד הציבור לטובת נותני המתנות. אני חושב שאם מילצ'ן פנה לנתניהו ונתניהו פנה ללפיד שר האוצר זו התערבות לטובת נותן המתנות. להזכירך- אנחנו לא מדברים על שוחד, אנחנו מדברים על אתיקה.
במהלך הכנת התגובה נחשפתי לתמלולי ההדלפות מהחקירות ואני שותף לשאט הנפש שלך מהזניית ההליכים.
_____________
1 מקלט המס של ארנון מילצ'ן- כתבה בגלובס של ד"ר אבי נוב, מומחה למיסוי בינלאומי, משנת 2009.
2 מתוך ועדת הכנסת לביקורת המדינה 26.2.2018
עו"ד צחי סעד, מנהל החטיבה כלכלית במשרד מבקר המדינה:
"פקודת המס העניקה פטורים מסוימים אותם מגדיל ומרחיב התיקון. תיקון 168 מעניק פטור על תשלום מיסים לעולים חדשים ותושבים חוזרים לתקופה של עשר שנים על הכנסות ונכסים הנמצאים מחוץ למדינת ישראל. נוסף על כך מעניק פטור מדיווח והצהרת הון - וזהו ליבו של הדוח. התיקון מכניס מתחת לרדאר של רשות המיסים וגורמי האכיפה אוכלוסייה וכספים בלי ידיעת ההיקף ובלי אפשרות של בקרה.
במשך השנים קיבלנו דגלון אדון מהרשויות ברמה הבינלאומית. הצבענו על כך שהפטור מדיווח לא עומד באמות המידה של השקיפות ומאפשר כניסת כספי פשע. בבדיקה שביצענו גילינו כי לגבי 5 עולים התקבלו בקשות לקבלת מידע מחו"ל, לגבי 2 מהמשטרה בישראל בסוגיות של סחר בנשים והלבנת הון. יש פה יותר מנורות אזהרה אדומות לפעילות בלתי חוקית. כבר בעת החקיקה לא היו נתונים אמפיריים שהיה ניתן לבסס באמצעותם את העמידה בציפיות בעידוד העלייה. בפרסום בשנת 2014, תשובת משרד הקליטה הייתה שהוא סבור שיש לשתף פעולה ולקבוע חובת דיווח על פי תקרה שתקבע, כדי לגלות מקרים ניצול לרעה של החוק. בהתאם לכך יזם המבקר שולחן עגול עם רשות המסים ומשרד העלייה אך לא הייתה התקדמות לאור התנגדות משרד הקליטה למרות התשובה לדוח."
מנהל רשות המיסים, משה אשר: "הפטור מדיווח פסול מעיקרו, ואין כל סיבה לתת אותו. אנחנו הולכים כעיוורים כבר עשר שנים: אנחנו לא יודעים כמה הפטור עולה, כמה אנשים קיבלו אותו, כמה עלו בעקבותיו, כמה הם השקיעו, מה קיבלנו ומה איבדנו. זה עשר שנים שישראל הפכה למקלט מס מהטובים – או מהגרועים – שיש בעולם, ולא מצאנו עוד אף מדינה בעולם שיש בה חוק דומה. מדובר אפוא גם על נזק תדמיתי גדול. עוד משהו שכדאי להבין הוא שהחוק מעודד השקעה בחו"ל – ולא בארץ – מכיוון שעל השקעות בארץ העולים והחוזרים משלמים מס מלא מהיום הראשון. ניסינו לבטל את החוק שנה אחר שנה. ב-2013-2014 זה עבר קריאה ראשונה, אבל אז פוצל מחוק ההסדרים ולא קודם, בשל "שיקולים כלליים" של העברת התקציב. גם בתקציב 2019 הניסיון לבטל את סעיף 14(ד), המעניק לשר האוצר את האפשרות להאריך את הפטור בעשר שנים נוספות, פוצל מחוק ההסדרים, בטענה שהוא יקודם במסלול רגיל כשהצעת חוק נפרדת. לדעתנו הגיע הזמן לתקן את החוק הזה – ויפה שעה אחת קודם.
פרופ' יוסף אדרעי, מומחה לדיני מס: "אני חייב לומר שמלכתחילה, בדיונים על החוק ב-2008, נדהמתי מעמדת רשות המיסים. ראש הרשות יהודה נסרדישי וסגנו גידי בר זכאי אפילו "ירדו עלי" ואמרו לי שאני עוכר ישראל המתנגד לעלייה. כבר אז אמרתי שהחוק לא טוב, הוא לא יעודד עליה, ולא יביא לפה אף תושב חוזר. בפועל מה שקרה הוא שהחוק הזה עודד ירידה: מה שקרה הוא שאנשים עשו תכנון מס עוד יותר אגרסיבי: המדינה באה ואמרה להם "אל תמהרו, תישארו בחו"ל 10 שנים, ורק אז תחזרו." אני לא מכיר שום חקיקה כזו או דומה לו בחו"ל. לא הייתה שום עבודת מחקר או עבודת מטה מקצועית בחקיקת החוק הזה, שום נתונים אמפיריים, והכל התבסס על הערכה אישית של מנכ"ל משרד הקליטה. זו המצאה ישראלית ייחודית במינה."
יואל נוה, הכלכלן הראשי במשרד האוצר: "אני מסכים לחלוטין עם העמדה המקצועית של רשות המיסים. אני רוצה להעיר שכבר ב-2014 קיבלנו הערות חמורות מהפורום הגלובלי של ה-OECD על כך שמשטר המס הישראלי איננו עולה לחלוטין בקנה אחד partially compliant)) עם מדיניות הארגון. היו כבר שני בנקים בינלאומיים שהודיעו לנו בעקבות זאת שיפסיקו לעבוד איתנו. הצלחנו לדחות את ההחלטה בטענה שבאותו זמן בדיוק נפלה הממשלה והוכרזו בחירות. עם כינון הממשלה יזמנו את כל תיקוני החקיקה הרלוונטים, כולל התיקון הזה – אבל זה לא הצליח להגיע לחקיקה. לא פעם הממשלה מחליטה בניגוד לעמדתנו כדרג מקצועי. אני מסכים לחלוטין עם מה שנאמר כאן ע"י פרופ' אדרעי, אבל בשל החלטות ברמה הפוליטית, בין אם בממשלה או בכנסת, זה לא עובר."
3 מאחורי הקלעים של חוק מילצ'ן: מי עוד דחף לקידום החקיקה? גלובס 14.2.2018
4 מנהל רשות המסים, משה אשר, מסר עדות על חוק מילצ'ן גלובס 14.2.2018
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש