|
לגבי העובדות שציינת נראה לי שיהיה קשה למצוא בן שיח נבון שיחלוק עליהן. הנושא המעניין הוא לדיון הוא מה בדיוק עשה נתניהו שהביא או תרם לתוצאות הלא טובות האלו. א. דב דבר על 7 שנים טובות, אני מניח מאסוציאציות תנ"כיות (אלא אם כן רצה לציין את מבצע עמוד ענן בניהולם של ברק וגנץ כנקודת מפנה לטובה). למעשה המצב המזה"תי הוא בלתי ניתן להבנה למי שמוגבל להבנה פשטנית. הייתי מדבר על 8 שנים ותולה את המצב הנוח בהסכמי השלום עם מצריים וירדן, בהסכמי אוסלו המשוקצים, בהתנהגות הישראלית הקשוחה אך ריאליסטית בחומת מגן ובמלחמת לבנון השנייה. כנקודת ציון הייתי בוחר את האביב הערבי ב-2011 שהביא להחלשת כל המשטרים הסובבים אותנו אך מוטט רק את סוריה היריב העיקרי של ישראל בזירה. ב. מה עשה נתניהו שאנו מתגוללים עליו? ובכן בעיקר לא עשה דבר. אני לא יודע אם זה נעשה בלא יודעין או בלית ברירה בגלל כניעתו של נתניהו למחנה המתנחלים, או שאולי היתה זו מדיניות מתוכננת ברוח התפיסות של שמיר לפיהן כל שינוי יהיה תמיד לרעת ישראל, נראה שביבי הוציא לפנסיה את מדיניות החוץ של מדינת ישראל. מאז שביבי הסתכסך עם אובמה ועם המפלגה הדמוקרטית (ב-2015) מדיניות חוץ של ישראל הפכה לחלום באספמיה. למעשה מדיניות החוץ של ישראל נקבעת בבור המטכ"ל והרב רפי המדליף משם לבנט משפיע על מדיניות ישראל יותר מאשר סגנית שר החוץ גב' מה שמה. מצב זה היה מפעיל את פעמוני האזעקה אצל כל רוה"מ שאינו יכול להונות את עצמו ואת עמו בנאומים חסרי השפעה באנגלית נמלצת ובגרירת אשתו למפגשים עם הדוגמנית של טראמפ והגימנזיסטית של פוטין. ג. ואם כבר פורקים את מרירותנו על נתניהו, צריך להזכיר את מהפכת הגז שבוזבזה ובמקום לחזק את הכלכלה הישראלית, רק העמקנו את הבור של מאזן התשלומים הלאומי.
|
|