 |
|
 |
||
|
||||
 |
מי שחשב על הביטוי הנ"ל הוא לא פחות מדוד המלך, שכידוע חיבר את ספר תהילים, ובו מופיע הפסוק "וַיִּרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ, וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם". אבל אתה צודק, ואני חוזר בי מהחזרה בי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
just for the record: דוד המלך לא כתב את תהילים ושלמה המלך לא כתב את משלי, שיר השירים וקוהלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היית שם וראית אותם לא כותבים? (הניסוח שלך מציג השערה בסבירות גבוהה או בינונית כעובדה נחרצת. זה מאפיין שחוזר על עצמו בתגובותיך) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידוע שדוד המלך כתב „על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו, בזוכרנו את ציון.״ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחלה טובה. עכשיו עבור נא על יתר 149 הפרקים ונמק למה אין בהם ולו מזמור אחד שנשתמר מדוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הסגנון הספרותי של הספרים מאוחר לתקופתם. מעבר לזה, הם חיו בתקופה שבה ממלכתם לא הייתה יותר מכפר או עיירה קטנה שחלשה על סביבותיה ולא אימפריה רחבת ידיים שנוצרה במוחם של סופרים יהודאים בשלהי תקופת ממלכת יהודה (פרטים אצל ישראל פינקלשטיין) כך שגם הספרות אז לא הייתה מפותחת במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלקים מספר משלי דומים מאוד לקובץ משלי חכמה מצרי בשם משלי אמנ-אמ-אפה [ויקיפדיה]. בהתחשב בכך שהמצרים שלטו בארץ עד המאה ה־13 ואולי עד המאה ה־10 לפני הספירה, ושבתקופת אל עמרנה, עבדי־חבה המלך של הממלכה הקטנה שבירושלים העסיק סופר שידע להתכתב עם השלטונות המצריים (גם אם באכדית), זה לא לגמרי מן הנמנע שהתרבות שלהם חלחלה לאזור שלנו. למרות שיותר סביר שהקובץ של משלי חובר מאוחר יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל נכון אבל תקופת שלמה היא אחרי שהמצרים נסוגו בכנען ולא התערבו בה. הספרות בתקופה הכנענית הייתה יותר דיפלומטית ואולי גם חוקתית ודתית. הפרוזה המפותחת יותר מתחילה רק אחרי תקופת שלמה, במאה ה8 לפנה"ס וממנה נבע גם ספר משלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא באמת חשבתי שדוד המלך חיבר את ספר תהילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתנחם בזה שהפסוק המדובר נכתב עליו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |