|
||||
|
||||
"ןלדימיר היטלר" לא היה [רק?] ביטוי לשנאה אישית של דב"ג לז'בוטינסקי. תנועות הפועלים כינו את בית"ר/הרוויזיוניסטים פאשיסטים הרבה לפני קום המדינה, וזה התעצם לאחר רצח ארלוזורוב ב-1933. להזכיר שבגין כינה את ממשלת ישראל הראשונה "ממשלת יודנראט" ונשבע להעמיד לדין את בן-גוריון על פשעיו. |
|
||||
|
||||
להבהיר: דיברתי אך ורק על מחויבותו של ראש הממשלה לממלכתיות- לא להדיר ולא לפלג. ראש הממשלה הוא ראש הממשלה של כולם. לסתם ח"כים, בעיקר מהאופוזיציה, מותר לטעמי להגיד הכל. לשרים יש לטעמי מגבלות מה ראוי שיגידו, ואילו ראש הממשלה צריך להזהר בלשונו יותר מכולם, חוץ מהנשיא כמובן, אבל על הנשיא אין מחלוקת. השנאה האישית לבגין היתה תופעה יוצאת דופן, לפני ואחרי קום המדינה. דב"ג לא היה היחיד. רבין מספר בספרו שכאשר האלטלנה בערה ואנשי האצ"ל החלו לצעוק "בגין על האונייה! הצילו את בגין!" בתגובה "אש תופת, בעוצמה בלתי רגילה, מכל כלי-הנשק, נפתחה לעבר האונייה. משקעי השנאה של אנשי הפלמ"ח וה'הגנה' כלפי הארגונים ומנהיגם מצאו ביטויים בעוצמת האש". לכן לדעתי אין להסיק מהתבטאות על בגין להתבטאות על בוחריו. ובכל מקרה, אם היו התבטאויות מדירות ומפלגות בעבר זה לא הופך התבטאויות כאלה היום לבסדר. |
|
||||
|
||||
אין ספק שהיחסים בין תנועות הפועלים לבין הרויזיוניסטים בהאי אידנא היו קשים ומרים, אבל אין צורך להעצימם באנכרוניזמים. "ולדימיר היטלר" ב-1933 היה "ביטוי לא פרלמנטרי" ולא הרבה מעבר לכך. הכינוי פאשיסטים היה לגמרי במסגרת השיח הפוליטי. ההיקסמות של אנשי בית"ר הפולנים מגדודי הנוער הפרוטו-פשיסטי של פילסודסקי היא דבר ידוע והאבטיפוס הפאשיסטי באותם ימים היה מוסוליני שרבים מיהודי איטליה תמכו בו ולא היטלר האנטישמי. למעשה אנשי ימין (אבא אחימאי ר) כינו עצמם פאשיסטים. ההקשר האנטישמי של הפאשיזם התפרץ רק אחרי 1929. |
|
||||
|
||||
כמו שכתבתי למעלה, בן גוריון כינה את בגין ''טיפוס היטלריסטי מובהק'' גם הרבה אחרי המלחמה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |