![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נותרו עוד כארבע שנים להתערבות. אם מה שנכתב כאן (וגם ב"הארץ") נכון, ייתכן שעוד לא אבדה תיקוותי לארוחה חינם. למותר לציין שלטעמי זאת הידיעה שהיתה אמורה לפתוח את מהדורות החדשות, עם כל הכבוד לעניינים החשובים של הקמת הקואליציה (כאילו מישהו באמת מאמין שלא יהיה סיבוב שלישי). |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מאד מעניין גם לדעתי, אבל כפי שקראתי בכמה מקומות - עד שלא יתפרסם מאמר מסודר עם כל הפרטים, עוד מוקדם להתפעל. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מסכים, אבל ממתי זה הפריע לידיעה כלשהי מלהגיע לראש החדשות? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני מבין שהחדשות הגדולות שם הן: מחשב קוונטי של 53 קיוביטים החזיק מעמד מעל דקה. או שזה כבר לא העניין? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כן, זה לב העניין. וממנו נגזר עוד עניין קטן: "the company’s quantum processor can perform a calculation “in three minutes and 20 seconds that would take today’s most advanced classical computer... approximately 10,000 years"“
|
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני מצטער, לא יכולתי להתאפק- הם אמרו עשרת אלפים שנה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
חבר שלי בעבודה נתן לי הסבר משכנע למה המשפט הזה הוא גניבת דעת (קלה אולי). המחשב שהחוקרים הריצו, עד כמה שאפשר ללמוד ממה שפורסם, הוא לא לא מחשב לביצוע משימות כלליות, אלא הורכב במיוחד לצורך החישוב המסוים הזה. ומן הסתם החישוב המסוים הזה נבחר מכיוון שהוא אופטימלי לביצוע במחשב הקוונטי. איך חישבו כמה זמן היה לוקח למחשב הקלאסי הכי בעולם לבצע אותו? כנראה ניסחו אלגוריתם קלאסי סביר, ספרו בקירוב סביר כמה פעולות הוא דורש, וחילקו בהספק הפעולות של אותו מחשב על של נאס"א. ההבדל הוא שמחשב העל של נאס"א הוא מחשב כללי. כדי שהתחרות תהיה הוגנת, צריך קודם לטעון שהאלגוריתם הקלאסי שמציבים הוא האלגוריתם הקלאסי האופטימלי לפתרון; זה אולי יהיה בלתי אפשרי להוכחה פורמלית, אבל אפשר אולי להשתכנע בסבירות מסוימת שאין הרבה יותר טוב ממנו. מה שיותר מעניין, צריך לתכנן מחשב קלאסי, על כל חומרתו הקלאסית, שמאופטם היטב למימוש האלגוריתם הקלאסי הנבחר. פה כבר קשה מאוד להשתכנע שמישהו עשה את המאמץ התיאורטי-הנדסי. מה גם שכנראה אין עניין מדעי רב במאמץ כזה, אם כל התועלת בו תהיה להפריך או לאושש משפט קליט לצורך יחסי ציבור. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
קטונתי (קוואנטונתי?). סקוט אהרונסון כתב שהוא יודע הרבה יותר על ההישג של גוגל ממה שמותר לו לפרסם. לפי רוח התגובות שלו עצמו בבלוג נראה לי שהוא היה די בטוח שההישג אמיתי. התנגדויות מהסוג שאיזי ואתה מעלים ככל הנראה ילוו את הנושא, אבל אם מותר לי להביע דעה מחוסרת כמעט כל בסיס הן לא מרשימות אותי. לא מדובר על שיפור של כמה אחוזים, או אפילו של סדרי גודל בודדים1, כך שהסיכוי שבטכנולוגיה קלאסית כפי שהיא מוכרת לנו היום, או בתוספת שיפורים ואופטימיזציות לפי הרעיון שהצגת, אפשר להגיע לתוצאה קרובה נראה לי אפסי, לפחות אם שוללים היתכנות של מכונת זמן. _____________ 1 אם לא טעיתי בחישוב (המחשב הקוואנטי שלי מקולקל) מדובר על פקטור של מיליארד וחצי! 200 שניות חלקי 10000 שנה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ההתנגדות שלי, ברור שהיא לא משמעותית. המשפט עם העשרת אלפים שנה הוא משפט לעיתונות, לא טענה מדעית. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
עפ"י טמקא המאמר התפרסם. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ומסתבר עפ"י אותה כתבה בטמקא ש IBM טוענים שאת החישוב הזה ניתן לעשות במחשבים קונבנציונליים ביומיים וחצי. גם כך זה שיפור ניכר, אבל קצת פחות מרשים (אני משער שב 72 קיוביטס כבר לא יהיו השגות מהסוג שהועלה כאן). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ושוב אני: למה לא להפנות שוב לבלוג של סקוט אהרונסון? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מחשבים קונבציונליים, אבל לא ממש. למחשב הכי חזק יש כמעט מספיק שטח אחסון בשביל זה. (מצד שני, לך תדע מה אפשר לעשות עם המחשבים של גוגל) |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כתבה שמכילה את המשפט המביך "בשלב זה עוסקים צוותי הפיתוח בהגדלת יכולת החישוב של המחשבים באמצעות הגדלת מספר הקיוביטים (qubits) שלהם, יחידות עיבוד המידע שמסוגלות להכיל שלושה מצבים (כן, לא, גם כן וגם לא) במקום שני מצבים במחשבים מסורתיים." | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
המשפט שציטטת נכון, לא נכון וגם נכון ולא נכון. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
גם אשר פרס וגם שמעון פרס. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אופטימלי = מיטבי מאופטם = מוטב? מאוטב? ממוטב? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
עפ"י האקדמיה אופטימיזציה היא מיטוב, ולכן לדעתי "מאופטם" הוא מְמוּטב. ___________ לשפר אלגוריתם ניסיתי לשווא מזמן כבר הוכיחו שהוא ממוטב. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני לא השתכנעתי. אם הטיעון שלך יושב על השוואת האופטימיזציה בין החומרות של שני המחשבים המוזכרים, כדאי להזכיר שמול ערמת הכבלים המגובבים סביב כמה תאי קירור במעבדה, אתה מעמיד חומרה של טרנזיטורים שעברה אופטימיזציה של 80 שנה וזיליוני דולרים שאיפטמו אותה בעשרה סדרי גודל יחסית למצבה בזמן המקביל למחשב הקוונטי של היום. אם כל מה שעומד בין מחשבים קלאסיים לבין פתרון בעיות קשות (נחשוב פירוק לגורמים ראשוניים) היה אפטום חומרה, כבר היה מזמן מישהו משקיע את 2 מיליון הדולר לייצור asic ייחודי שזה תפקידו, ופורץ לבנק שלך בקלי קלות. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אולי אני אחדד למה ההתנגדות הזו מתנגדת. לא לטענה שמדובר בפריצת דרך, או לחילופין באבן דרך, אלא לחישוב הכמותי מסוג זה ששכ"ג עשה, לפי הקוונטי מהיר פי מיליארד וחצי מהקלאסי. חישוב כזה הוא מה שמזמין אותנו (ליתר דיוק, את הציבור הלא מנוסה במדעי המחשב) לחשב המשפט עם העשרת אלפים שנה, והוא לא מאוד רלוונטי. טיעון האופטימיזציה הוא סיבה אחת. מי שקצת למד סיבוכיות יודע שממילא ההבטחה של החישוב הקוונטי היא שבמקומות שהוא רלוונטי, הוא יוריד קטגורית את הסיבוכיות. במצב כזה פקטור אלף או פקטור טריליון הם רק עניין של עוד כמה קוביות1 ברוחב הצינור (pipeline). אני יודע, במחשוב קוונטי היום "עוד כמה קוביות' הוא בדיוק שם המשחק, וכל קובית נוספת שווה תהילת עולם (או לפחות מאמר בכתב עת נחשב). אבל אם כך, שווה יותר להתרגש ישירות ממספר הקוביות מאשר מהשוואת זמן הריצה לקלאסי.) 1 אני מקווה שכבר הצעתי את המונח הזה, בתור רבים של "קובית", ועם קריצה לעברם של איינשטיין ושל זה שאיינשטיין אמר לו מה לעשות. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
למי איינשטיין אמר שאלוהים לא משחק וגו'? ומה איינשטיין אמר לו לעשות? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
איינשטיין אמר, נגד תורת הקוונטים, ''אלוהים לא משחק בקוביות''. לפי האגדה, ענה לו נילס בוהר ''תפסיק להגיד לאלוהים מה לעשות''. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
1קוביות זה מוצלח מאד. וכמעט מיותר להזכיר שאיינשטיין טעה בענין הזה, ואלוהים הגדיל לעשות והוא משחק בקוביות שזורות. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ןשאלה למבינים - האם מחשב קוונטי הוא מכונת טיורינג? (אני מניח שהתשובה היא כן והשאלה אידיוטית, ועדיין). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא. אין מחשב (קוונטי או קלאסי) שהוא מכונת טיורינג, ולו כי מכונת טיורינג היא בעלת סרט (זיכרון) אינסופי. אם השאלה שלך היא אם מכונת טיורינג מסוגלת לחשב כל חישוב שמחשב קוונטי מסוגל לבצע, התשובה היא כן. אם השאלה שלך היא אם מחשב קוונטי מסוגל לבצע חישוב בפחות צעדי חישוב (אסימפטוטית בגודל הקלט) מאשר מכונת טיורינג (דטרמיניסטית), התשובה היא שאנחנו לא יודעים. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
===> לא. אין מחשב (קוונטי או קלאסי) שהוא מכונת טיורינג, ולו כי מכונת טיורינג היא בעלת סרט (זיכרון) אינסופי. תשובה קצת טהרנית.. לדעתי אפשר לכתוב בכיף1: מחשב קוואנטי ומחשב קלאסי שניהם שקולים למכונת טיורינג. הסבר: הדרך היחידה שבה מכונת טיורינג יכולה לנצל את הסרט האינסופי היא אם היא לעולם לא עוצרת. ויקי מספרת לי על הגרסא הזו של מכונת טיורינג, שהיא חסומה במשאבים: אוטומט חסום לינארית [ויקיפדיה]. בכל מקרה, בשפה בלתי פורמלית מקובל להגיד "מחשב א שקול למכונת טיורינג" או ש "שפת תכנות קוקוריקו שקולה למכונת טיורינג" והכוונה היא שהם יכולים ב*קירוב טוב* לחשב מה שכל מחשב (או שפת תכנות) אחרת יכולים לחשב. בקירוב טוב, דהיינו בהתעלם מכל מיני מגבלות זכרון, באגים, סיבוכיות וכו'. למשל בדיון 2762 גדי כותב: "חשוב לציין שגם המחשבים האמיתיים של ימינו, כמו זה שעל מסכו אתם קוראים מאמר זה, הוכחו כשקולים למכונת טיורינג – אין חישוב שניתן לבצע על מחשב מודרני, ואשר אינו ניתן לביצוע על מכונת טיורינג – ולהיפך. " ---- 1 אלא אם כן אתה כותב מאמר פורמלי |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה פשוט לא נכון. מכונת טיורינג, עבור אלגוריתם נתון (למעשה תיאור של מכונת טיורינג אחרת שמורצת על מכונת טיורינג אוניברסלית) לא מגבילה את גודל הקלט ויכולה להריץ את האלגוריתם על כל גודל של קלט, ובהנחה שהאלגוריתם תמיד עוצר, היא תעצור עבור קלט בכל גודל. לכל מחשב (קלאסי או קוונטי) יש מגבלה על גודל הקלט שהוא יכול להריץ, לפחות עבור אלגוריתמים מסויימים (אני מניח שחישוב זוגיות, למשל, ניתן לבצע במחשב קלאסי על כל גודל של קלט, אבל אלגוריתמים שדורשים שטח אחסון שתלוי בגודל הקלט, לא). |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הרשה לי לנסח את אחד המשפטים שכתבתי מחדש. אם יש לי מחשב עם משאבים של X ג'יגהבייט, אז היכולת העקרונית של מכונת טיורינג לרוץ על קלט של "יותר גדול מ X" היא ממש לא מעניינת. אם הפונז צריך לעבוד על קלט יותר גדול מ X אז הוא יקנה עוד דיסקים עד שזה יהיה לו יקר מדי או משעמם מדי. בקריאה שניה של התגובה שלך אני לא חושב שיש ביננו הרבה מחלוקת, פשוט זה עניין של טעם. אם מישהו אומר לי "האם נכון להגיד שסרגל הוא ישר" אני לא אגיד לו "לא! ולו בגלל שישר זה צורה אידאלית שבכל רזולציה הנגזרת שלה היא אפס" - אלא אני אגיד לו "כן, עד כדי שגיאה קטנה" |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
*לישר יש נגזרת קבועה, לא אפס. וואטאבר | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
תשובה טהרנית: הוא לא ישר. הוא קטע. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אכן, זו הטרמינולוגיה שאני מכיר ולשם כיוונה השאלה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
גיל קלעי (שמחזיק בדעת המיעוט שאין ולא יהיו מחשבים קוונטים, ובפרט שההודעה של גוגל היא קשוקש PR) ראיין לפני כשנה את נוגה אלון, והוא היה אז בצד של עוזי. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מעניין מאד (לא שאני מתיימר הבנתי את הטיעונים הטכניים שלו לעומקם). מהמעט שאולי הבנתי, הקונספט שלא הכרתי הוא שהרעש במחשב קוונטי עלול להיות 'מתואם' בין זוגות קיוביטים (או יותר) ובכך להיות רעש זדוני יותר מראש אקראי 'קונבנציונלי' - וכמובן שמי שיהיה מוכן לתת כאן הסבר להדיוט יבורך. נחמד גם שבניגוד לויכוחי תאורטיקנים אחרים, סביר להניח שתוך חמש - עשר שנים נדע אם מדובר בנבואת זעם מוצדקת או במומחים עולמיים מהדור הקודם שהתקשו להסכין עם הפרדיגמה החדשה והנועזת. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
חמש-עשר שנים זה יותר מדי עבור האספקט החשוב באמת של החישוב הקווואנטי, דהיינו ההתערבות הפתוחה שלי עם עוזי. מכל מקום במקרה שלנו יש סיכוי טוב מאד להתבהרות תוך כחודש, אז צפוי להתפרסם מאמר של גוגל בעיתון מקצועי חשוב לפי הבלוג של סקוט אהרונסון: "As the world now knows, Google is indeed preparing a big announcement about quantum supremacy, to coincide with the publication of its research paper in a high-profile journal (which "journal? you can probably narrow it down to two). This will hopefully happen within a month.
|
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
שוב, לפי סקוט אהרונסון : "others, including my good friend Gil Kalai, are on record, right here on this blog predicting that even quantum supremacy can never be achieved for fundamental reasons..." כך שאם הפרסום יתאמת תהיה להם בעיה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אולי תהיה להם בעיה, אבל שלך לא תיפתר. יש פער1 קטן בין מה שגוגל (לכאורה) השיגו - אפילו אם זה ב-100% נכון - לבין פירוק לראשוניים. בראיון אליו לינקקתי, נגה אלון (שאני לא מכיר את דעתו בנושא מחשוב קוונטי באופן כללי) מעריך1 שבכל הנוגע לפירוקים כאלה, העתיד הנראה לעין שייך לאלגוריתמים קלאסיים בכל מקרה. ואפרופו הפער הקטן הנ"ל: הטענה "החזקה" נגד מחשוב קוונטי נשענת1 על אי-ההיתכנות (לדעת הטוענים) של תיקון שגיאות אפקטיבי. תיקון שגיאות כזה1 הכרחי לכל היישומים המדוברים של מחשוב קוונט (כולל פירוק לראשוניים), והתוצאה של גוגל לא נוגעת בכלל לנושא (שום תיקון שגיאות לא היה מעורב בחישוב שלהם1). 1 אני שוב מדגיש שאני רחוק מאד (מאד (מאד)) מבקיאות בנושא. למעשה, אין לי מושג על מה אני מדבר. כל דבריי כאן הם תיווך של שמועות ודיעות של אחרים, בצירוף סילופים וטעויות שכנראה הוספתי. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני יכול להבטיח לך שאני רחוק מבקיאות בנושא הרבה יותר ממך, אבל ארבע שנים... מה איכפת לך להשאיר אותי טיפה אופטימי? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ייתכן שאנחנו עומדים על סיפו של שינוי משמעותי מאד בעניין זה. דגדגן: Today in Nature1 , we published results showing that the more qubits we use in Willow, the more we reduce errors, and the more quantum the system becomes. הערת אזהרה: בד"כ כאשר משהו נשמע טוב מכדי להיות נכון, הוא באמת לא נכון (באנגלית, ואולי גם ביידיש, זה נשמע יותר טוב). ------------ 1 הפרסום ב Nature |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אכן, זהו יום היסטורי. לנצח נזכרהו. ובכן מר שכ״ג ; 1. האין כאן כפירה שמהירות החישוב יותר מהירה מגיל הייקום? 2. והאם תוכל לספר לנו ההדיוטות המדעיות, ובשפתך המליצית להמונים הנבערים מדעת. מהי אותה ברכה בקיוביטים איכותיים תוצרת גוגל, יעשו את החיים שלנו ליותר טובים ויפים? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
1. אני לא יודע איך אפשר להשוות מהירות לגיל. אם אתה מתכוון לחישובים כמה זמן היה לוקח למחשב קלאסי להגיע לתוצאה אז, כן, הזמן גדול בהרבה מגיל היקום. אז מה? כפי שסבינה הסבירה, זה לא משנה את האינטרפרטציות של תורת הקוואנטים ("העולם המתפצל" הוא אינטרפרטציה). 2. אם וכאשר הטכונולגיה תבשיל, ניתן יהיה לפתור בעזרתה כמה וכמה בעיות שפתרונן עשוי להיטיב עם האנושות, וחשוב יותר: איתך ואיתי. תרופות שונות, למשל, כולל הג'וקר בו מנפנפים בכל הזדמנות דומה: צפויה התקדמות מהירה בחקר הסרטן. אבל זה רק עניין אחד, וקצרה היריעה. גוגל ישמח למלא את החסר, ואתה יכול להתחיל למשל מכאן. אחד הנושאים המעניינים הוא השיפור הגדול שצפוי במהלך האימון של תוכנות בינה מלאכותית, כך שאולי רתימת שני הסוסים האלה לאותה כרכרה תיצור עבורנו כרכרה מהירה יותר מלמבורג'יני1. הבעיה העיקרית עם מיחשוב קוואנטי היא שקשה מאד להשיג הרבה קיוביטים יציבים מספיק כדי לבצע איזשהו אלגוריתם בעל חשיבות מעשית, והצעד שהוכרז עליו כעת מדגים שהפתרון כבר בהישג יד ואולי אפילו מעבר לזה: הוא כבר ממש ביד כאותה ציפור שטובה משתי חברותיה על העץ (הפתילון כאן נפתח בהערה של עומר לגבי התמודדות עם הבעיה זאת ע"י תיקון שגיאות מה שלדעת לא מעט מדענים - ע"ע גיל קלעי - היה בלתי אפשרי הוא עדיין סקפטי.). ____________ 1- בעולם החדש והאמיץ הזה "למבורג'יני לכל פועל" לא תהיה סיסמת בחירות אלא תאור מצב. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
תודה על תשובתך. הלוואי והחלומות הללו יתגשמו עוד בעודנו בחיים. בשאלה הכי קיומית שאני שואל את עצמי, למה חשוב לי לחיות עוד יום, אני משיב לעצמי שאני מת לדעת מה יהיה מחר יותר ממה שאני מת לחיות את המחר. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
גמני, אם כי יחד עם עוד הרבה פונקציות גם הסקרנות הולכת ופוחתת עם הגיל. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
וראה הערת הרגל כשהייתי צעיר בחמש שנים בתגובה 711203. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני מאחל לך - ולי - בכל לב - לרצות להיות סקרן מה יהיה מחר עד סוף חייך. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כשלמבורגיני תהיה לכל פועל היא לא תהיה למבורגיני. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ראיתי סרט על חייו, למעשה הם התחילו בייצור טרקטורים זולים משל האחרים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
האגדה שאני מכיר היא שמפעל הטרקטורים הצליח, אז הלך מר למבורגיני וקנה לעצמו פרארי. אבל היו לו השגות על האוטו. אז הוא הלך לאנצו פרארי ואמר לו את ההשגות שלו. פרארי שלח אותו לעזאזל, ואז הוא אמר לו- ככה? אז אני אייצר מכונית ספורט יותר טובה משלך. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הא, קצת כמו בפרסומת של סאאב. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
היתה באמת פרסומת כזאת? אם כן הערכתי לחוש ההומור של השוודים עלתה פלאים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני מעריך גם את הקריצות על האריזה של oatly. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
Wow no Cow? ברצינות? וזה כשהם יוצאים עשור אחרי שהפרות (סליחה, שיבולי השועל) כבר ברחו מהאורוות? כשנתקלתי בזה לראשונה זו נראתה לי הבדיחה שהכי איחרה את זמנה בהיסטוריה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא זה, חשבתי יותר על The boring details. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אה, גם מיצובישי יכולים לומר את זה. (או יכלו בתקופה מסוימת בהיסטוריה) |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לפחות המשקיעים נראים מרוצים - מניית גוגל עלתה ב-11 אחוז בימים מאז ההכרזה. מה סקוט אומר בענין? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בגדול, שזה חיובי ונקודת ציון דרך חדשה, אבל 1. זו בעיקר חדשה מבחינת יחסי ציבור, הביצועים של willow הם מה שמי שמעודכן בתחום ציפה לו, במיוחד מאז אוגוסט, אז הם פרסמו תוצאות ב-arxiv עם הטכניקה הספציפית שהם משתמשים בה לקודד קיוביטים לוגיים עם הרבה קיוביטים פיזיים וקוד תיקון שגיאות, ועל זה הוא כבר כתב. זה שהעמידות עולה כשכמות הקיוביטים הלוגיים עולה זו תוצאה שכבר היתה להם (למרות שנחמד, הוא אומר, לראות את זה בפועל). 2. הבעיה שהם מראים עליה עליונות קוונטית היא בגדול יצירת התפלגות אחידה על מרחב המצבים של הקיוביטים (random circuits sampling). הבעיה היא שזו לא רק בעיה שבה יש עליונות קוונטית על אלגוריתם קלאסי שמייצר התפלגות כזאת1, אלא גם על אלגוריתם שבודק אם התפלגות כזאת היא אחידה. זה אומר שאנחנו כבר בשלב שבו אי אפשר לוודא שהתוצאות בפועל אמיתיות אלא רק למצוא לזה סימנים, ושיפור נוסף בכמות הקיוביטים, משך הקוהרנטיות וכו' לא ישנה את זה. וסליחה אם כללתי פה שטויות, אני מאמין שאני מבין מספיק בשביל לתקצר אבל דאנינג קרוגר וזה. ____ 1. שידוע לנו כרגע, אין חסם תחתון משמעותי לסיבוכיות של אלגוריתם קלאסי לזה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הסיכום שלך טוב לדעתי, אבל אפשר לבדוק במקור. למשקיעים פוטנציאליים: הרעיון שגוגל יקצור פירות בעתיד הקרוב - מלבד ההייפ שמזין את עצמו - נראה לסקוט קצת פזיז: "Please don’t ask me to predict how long, though empirically, the time from one major experimental QC milestone to the next now seems to be measured in years, which are longer than weeks but shorter than decades." סבינה הוסנפלדר סקפטית למדי, כהרגלה, לפחות עבור השאלה הפרקטית: "Estimates say that we will need about 1 million qubits for practically useful applications and we're still about 1 million qubits away from that." |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הצד השני של מטבע האופטימיות מגיע, כרגיל, מגיל קלעי. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
קצת קשה לקריאה, כי מרפרוף אני רואה שהוא מדבר רק על התוצאה מ-2019 ולא מגיע בכלל לתוצאה החדשה, אז אני מתקשה להצדיק את ההשקעה בהיסטוריה הקוואנטית העתיקה הזו (כן, אין לי הרבה סבלנות). פספסתי משהו, או שיש לו גם מה להגיד על דצמבר 24? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
==> פספסתי משהו? בפיצול הקוואנטי הקודם היית אמור לפנות ימינה |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
פניתי 50% שמאלה ו-50% ימינה. לא סתם אני מסתובב במעגלים. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אבל בספין למקום אחר - החדר הסיני מנצח בשבץ נא בספרדית. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לקראת הסוף הוא מתייחס לחדשות, אבל מאחר שהוא לא קיבל (לדבריו) תשובות מספקות על בעיות שעלו בקשר להכרזה ב-2019 ההסתייגות שלו אינה ספציפית (לפחות בינתיים). We did not study yet these particular claims by Google Quantum AI [about the 2024/12 claim - GVF], but my general conclusion apply to them “Google Quantum AI’s claims (including published ones) should be approached with caution, particularly those of an extraordinary nature. These claims may stem from significant methodological errors and, as such, may reflect the researchers’ expectations more than objective scientific reality.” (̲O̲u̲r̲ ̲(s̲p̲e̲c̲i̲f̲i̲c̲ ̲c̲o̲n̲t̲e̲n̲t̲i̲o̲n̲ ̲p̲o̲i̲n̲t̲s̲ ̲a̲r̲e̲ ̲r̲e̲l̲e̲v̲a̲n̲t̲ ̲t̲o̲ ̲G̲o̲o̲g̲l̲e̲’̲s̲ ̲n̲e̲w̲e̲r̲ ̲s̲u̲p̲r̲e̲m̲a̲c̲y̲ ̲e̲x̲p̲e̲r̲i̲m̲e̲n̲t̲s̲ ̲b̲u̲t̲ ̲n̲o̲t̲ ̲d̲i̲r̲e̲c̲t̲l̲y̲ ̲t̲o̲ ̲t̲h̲e̲ ̲q̲u̲a̲n̲t̲u̲m̲ ̲e̲r̲r̲o̲r̲-̲c̲o̲r̲r̲e̲c̲t̲i̲o̲n̲ ̲e̲x̲p̲e̲r̲i̲m̲e̲n̲t̲.̲)̲ (הדגשה שלי)
|
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
צר לי לומר, אבל אם הוא היה עיתונאי הייתי אומר שהוא משחזר וממחזר כתבות ישנות שלו ומתעצל לכתוב משהו חדש על הדברים החדשים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
חכה שהוא יקבל את דף המסרים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הנה תגובה של גיל קלעי בבלוג המדובר: Gil Kalai Says:
Comment #14 September 23rd, 2019 at 6:55 pm Scott is correct that inability to achieve quantum supremacy is quite central to my argument (since 2014), so naturally I don’t expect that the recent claims by the Google team will stand." Of course, if these claims (or any other quantum supremacy claim) are correct then this would defeat my theory. It goes without saying that the claims are so fantastic that also responsible believers in quantum computers should examine these specific claims (like an alleged NP=! P proof) carefully and skeptically. Also, it would be nice to hear some details about the precise claims and methodology of the Google team." |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אחת השאלות המעניינות בחישוב קוונטי היא היכולת של צד שני לאמת את נכונות החישוב הקוונטי. נניח גוגל (או אינטל או I.B.M) מספרים שיש להם מחשב קוונטי עם כוח חישוב מסוים. איך ניתן לאמת את הטענה אם אין למישהו אחר מחשב קוונטי? ניתן להם לפרק לגורמים מספר מאוד גדול והם יצליחו, אבל אולי יש להם אלגוריתם קלאסי לפרוק לגורמים שהם שומרים בסוד? ניתן להם להריץ סימולציה של תהליך קוונטי מורכב והם יתנו את המצב הסופי של המערכת, אבל איך אנחנו יכולים לדעת אם זה נכון או שהם סתם ניחשו או המציאו תוצאה? בקיצור, לא טריוויאלי (אבל מסתבר שאפשרי אם אתה יכול להכין שלושה קיוביטים במצב כרצונך ולמדוד אותם בכל בסיס שבא לך). |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אם יש להם אלגוריתם קלאסי לפירוק לגורמים שעובד במהירות פולינומית, זה אומר שהם פתרו את השאלה האם P!=NP, וזה שווה מאמר אקדמי ופרסים1 מכאן ועד הודעה חדשה, לא פחות ממחשב קוונטי פרימיטיבי. לכן מאד לא סביר להסתיר תגלית מופלאה כזו ביער של כבלים מקוררים לאפס המוחלט. 1 מי צריך פרסים כשאתה יכול לפרוץ לחצי מהבנקים בעולם בקלי קלות? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ממש לא נכון. פירוק לגורמים היא לא בעיה NP שלמה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אבל פוטנציאל הפריצה לבנקים קיים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
גם לבנקים. נראה לי שהאזנה ופריצה למאגרי מידע שווה הרבה יותר, ובניגוד לבנקים, לא תתגלה במהירות. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זאת אולי שאלה מעניינת מבחינה תיאורטית, אבל מעשית אתה צריך הרבה יותר מדי שו''ס כדי להרים קונספירציה כזאת. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
שו"ס = ? | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |