|
||||
|
||||
מישהו משלם את עלות ההודעה. גם חבילה לצריכה פרטית שנקראת „ללא הגבלה״ כוללת סוג מסוים של הגבלה (לדוגמה: איזשהו מספר שיהיה מופרך עבור צרכן פרטי אך לא גבוה מדי לשולח המוני). יש עלות לכמות גדולה של הודעות. יכול להיות שמישהו בשרשרת הספקים קונה חבילה של המון הודעות ומוכר אותה במחיר קבוע למפלגה או לאחד מספקיה. אני לא זוכר אם קישרתי כבר למאמר בינשוף. גם כאן יש בעיה דומה של הסלמה: מפלגות חושבות שהדבר הכי חשוב הוא לזכות בבחירות ובשביל זה מותר להתעלם מכללי התנהגות סבירים. איך מייצרים מחדש את כללי ההתנהגות? |
|
||||
|
||||
א. ביהייווריזם, שכר ועונש, מדבקות וכוכבים למצטיינים. ב. זה לא יהיה קל, מאחר והעבריינים הפוטנציאליים (הפוליטיקאים) הם אלו הקובעים את העונשים. ג. תמהני אם מישהו ניסה לחקור את התועלת של ההצפה בתקשורת זבל. האם שיחות טלפון מוקלטות והודעות מסרים אנונימיות למעשה, מביאים למודעות הקרבן משהו שלא היה שם קודם? בפועל דוקא המפלגות הקטנות מרבות לחטוא כך, מה שמחזיר אותנו שוב לעניין העלות הזעומה(?). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |