בתשובה לאריק, 12/09/19 23:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. האם אתה מתכוון לספר של שפריס? עולה על הדעת תשובתו של הרמב"ם לחכמי העיר מרסיי ששאלו על האצטגנינות: "ואם התעסקו אנשים רבים באותם ספרים, ונשאו ונתנו בהם, מיד יקפוץ דעתו של נמהר לומר שאלו דברי חכמה. ויאמר בלבו: וכי לשקר עשה עט סופרים, ובחינם נשאו ונתנו אלו באלה הדברים?!". ב. כאמור, אני לא רואה בתקשורת ההמונים מקום לדיון רציונלי ומעמיק בשאלות היסטוריות. מערכת המשפט הישראלי הסתבכה בדיסוננס קשה בין רצונה לעסוק ולפסוק בנושאים של מדיניות והנהגת השלטון ברמה הגבוהה ביותר, לעומת נחשלות ויכולת בירוקרטית מוגבלת למדי בנושאי הליבה היומיומיים של שלטון החוק. לא הייתי רוצה שעניינים היסטוריים ידונו בבתי המשפט שלנו וזאת עוד לפני שאיילת שקד ואפי נווה מינו 300 שופטים ו-40% מביה"מ העליון (לדברי הראשונה). ג. לכן נדמה לי שהמקום הנכון לערוך את המערכה, הוא דוקא מה שעולה מתגובתך. הדבר הנכון הוא ספר עיון, אקדמי באיכותו אך פופולארי וקריא לציבור הקוראים הכללי. הספר יתאר תולדות והתפתחות עלילת הדם הזו. חומר לספר כזה לא חסר. הספר עשוי לעורר עניין ציבורי. במידה ומישהו יתבע את כותב הספר תביעת דיבה, נראה לי שעמדת הפתיחה המשפטית של הנתבע תהיה טובה למדי. עניינים נוספים שיש לדון בהם אך כרגע יקצר המצע הם: ד. העניין של מפלגת השלטון בהפצת גרסה "מוסמכת ומתונה" של עלילת הדם הזו. גורמים בליכוד מפרידים עצמם מן הגרעין הקשה של פעילי הפרשה, מפני שקשה לפספס שהללו בעיקרם haters ואנרכיסטים-אנטישמיים, אבל עדיין המפלגה רוצה לנצל את הפרשה העגומה של עליית יהודי תימן ולמה לא גם את כל המחדלים הבירוקרטיים של מערכת הבריאות לדורותיה, כדי לנגח את אויביהם ההיסטוריים במפא"י השנואה. ה. בינתיים, עלתה בי ספק תובנה חדשה. ידעתי שלא ממש הצלחתי לשכנע את הרבים כאן בדבר החשיבות והמרכזיות של הפרשה הזו בנאראטיב הציוני ובזכות קיומה של מדינה יהודית. אבל בעת האחרונה עלה בי ספק בדבר הרצינות בה רואה הצד השני, המאשימים, את האשמותיו. במקומות מסויימים עולה הרושם כי המאשימים אינם שותפים לדעתי על החומרה המחרידה שיש לחטיפת ילדים מהוריהם. לפעמים אני מתרשם כי הרוב הגדול של המאמינים בעלילה זו, כלל אינם מונעים משנאה יוקדת, אלא מטיחים את האשמותיהם כלאחר יד במסגרת ניסיון לשפר את מצבם במאבק לטיפוס בסולם הסוציו-אקונומי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר. כנראה שזה היה שיפריס, אבל אני חושב שזה היה לפני הכתבה הזו. תראה- הרי מעטים יקראו את הספר עצמו. יותר מכך יקראו את הכתבה בעיתון על הספר, והרוב יקבלו כותרת או שתים מהפייסבוק שתומכות במה שהם חשבו קודם. המחבר הוא הרי דוקטור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית1, הספר (על פי הביקורת) לא מתלהם. "הארץ" מציג את הנרטיב שלו לפחות כשווה ערך לנרטיבים של חוקרים אחרים. אגב- האם הערך בויקיפדיה מאוזן לטעמך? אם לא, תוכל לערוך ולהוסיף. ___________ 1 וגם בילה בכלא כי היה יד ימינו של עוזי משולם- תבחר אחד מהשנים לפי העמדה שהגעת איתה מהבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בוא נראה מה אפשר ללמוד מכתבות בעיתון על דר' נתן שיפריס: שיפריס מספר לכתבים השונים שהוא הגיע לחצרו של עוזי משולם כדי לתעד את מאבקו של הרב כעד נטול פניות. הכתבות השונות מצטטות את טענתו ללא שום הערה. בוא נראה איך מתעדים באופן אובייקטיבי את המאבק: "ד"ר נתן שיפריס, מייצג כיום את הטענה בדבר חטיפה מתוכננת, ממוסמכת וממוסדת. במכתבים ששלח בזמן אירועי יהוד לבכירים במדינה טען שיפריס כי במרתפים מבוצרים שמורים רשימות מפורטות של אלפי ילדים חטופים, עם פרטי הוריהם האמיתיים וההורים ש״קנו אותם בסכומי עתק״.8 אגב: במכתבו זה, משנת 1994, טען שיפריס כי "בתקופה האחרונה מתגלים רבים מהילדים (כיום בני 40–45) בחו"ל, בעיקר בארצות הברית", וכי מדובר במאות (!) מקרים, שמסיבות שונות "עדיין חוששים להיחשף". חטיפתה של ההיסטוריה כמוכן זאת לדעת, נתן שיפריס, אביו ואמו (פעילי שמאל רדיקלי) היו חסידיו של משולם, שנים לפני הארועים ביהוד. באופן אלטרנטיבי, אתה רשאי להאמין ששיפריס נשלח ל-4 שנים בכלא מפני שתעד באופן נטול פניות את המתרחש בחצרו של הרב ביהוד. ב. אני מניח שרבים רוצים לפטור עצמם מחובת הבדיקה האישית והמעמיקה של העניין. הנחה סבירה היא כי ניתן לסמוך על עדויותיהם של עדים מכובדים ומשכילים. אני מפנה אותך לעדות הבאה ד"ר מאיר בוזגלו ד"ר בוזגלו, אדם מכובד ומשכיל לכל הדעות, מפזר כאן מקבץ כזה של דברי הבל נבערים שאזניים תצילנה. אם זה מה שניתן לצפות מהמשובחים והנבונים שבין המזרחיים, מצב החברה הישראלית רע באמת. מסקנתי:אם אתה רוצה להסיק משהו מספרו של שיפריס לגבי האמת ההיסטורית, אתה צריך לקרוא אותו בעצמך וגם לחפש את דברי אויביו. ג. לגבי האפקטיביות של ניהול מערכה נגדית בתקשורת ובמערכת המשפט: נתן-שיפריס-ועוזי-משולם-זייפו-מסמכים ד. לגבי הויקיפדיה: אין לי שום טענות לערך של פרשת ילדי תימן [ויקיפדיה]. בעובדה רוב העורכים הבכירים שם אינם מאמינים בחטיפה ממסדית. אם אין לך בעיה עם זה, אתה יכול לכנות את הערך מאוזן. אני מציין זאת כדי לומר שאי אפשר להתיחס לנאראטיב הזה מנקודת מבט של איזון. יש לך כאן מצד אחד קבוצה של משוכנעים בגרסתם שאין להם בדל של מחויבות לבדיקה אובייקטיבית של טענותיהם. כל מה שנותר לצד השני הוא לסרוק במסרק כינים כל טענה וטענה מדבריהם. הבעיה היא שהויקיפדיה אינה זירה לפולמוס ולבירור האמת ההיסטורית המוחלטת. הערך בויקיפדיה מכיל מנה גדושה של טענות פעילי הפרשה וגרסאותיהם. מאחר והדברים מוצגים כדברים בשם אומרם, איני רואה אפשרות ל"ערוך" אותם וגם לא רואה צורך בכך. אני יכול להוסיף פרטים במידה ויש לי ראיות. מעבר לכך, העמדה שלי די קיצונית ואמותיונלית ואני לא חושב שהשתתפות מסיבית שלי שם תוסיף לאמינות הדף. לעורכים שם יש זכות לראות דברים שונים באופן שונה ממני. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא שהעורך העיקרי שם אינו סבור שמחובתו לעיין ולו בעיקרי דברים של דו"ח ועדת החקירה המשפטית לעניין הפרשה. ה. בנקודה זו אנו שבים למה שמטריד אותי יותר מכל. אני מתקשה להבין מדוע אני נותר די בודד בהבנה שלי כי מדובר בענחין קרדינלי בנאראטיב הציוני ובשאלת סיבת הקיום של העם היהודי. על כך אפרט בתגובה נפרדת. ו. להדגמת האמור בסעיף הקודם, אציין שלדעתי נקיטת עמדה בעניין זה, חשובה יותר מהתיחסות לכל נפתול וספין במבוך הטקטי שאמור להבטיח לצד כלשהו בבחירות ספט' 2019 עוד מנדט או שניים של נפשות לא מגובשות. מערב יום אתמול אני שומע את אמיר פרץ (מועמד ראוי ורצוי לכל הדעות) מזעיק את מצביעי מפא"י לדורותיהם להציל את מפלגת מייסדי המדינה ממחיקה. רבים החוששים מאבדן 2 מנדטים למחנה האנטי ביבי. בשם מצביעי מפלגת העבודה לדורותיה, אני אומר "צר לנו, אנו עסוקים בהסתרת ילדי תימן החטופים!". אם לא ראית צורך להגן על כבודנו מפני האשמות והשמצות בלתי הוגנות ובלתי מוכחות, מה לך מזעיק אותנו, כאשר חבריך החדשים מפנים לך עורף? לא רק למצביעי הימין מותר השיקול הרגשי מן הבטן. ז. אני רוצה בהזדמנות זו לשלם חוב של כבוד למי שנתנו לי עצה טובה בעבר. מי שמוצא עצמו לא מסוגל להצביע עבור גנץ/פרץ/מרץ, שלא יתעצל ויטרח ויצביע עבור מפלגת הפיראטים (ףז) או משהו כזה. עצם הגבהת מספר הקולות המהווה את אחוז החסימה הוא בבחינת חובה למי שסבור שבחירתו של אדם נתעב כמו אב"ג היא בבחינת חובה לכל אוהב עמו ומולדתו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |