|
||||
|
||||
לכתוב אחרי הבחירות האחרונות ש''אני רוצה להאמין, שנתניהו איבד לא מעט קולות כאשר אמר לתושבת קרית שמונה שהיא משעממת אותו'' זה כמו לרצות להאמין שכיפה אדומה תאכל את הזאב, שהשמש תזרח במערב ושבן גביר יאהב ערבים. מאחר שהוא זכה בשיא מספר המנדטים, אז ההנחה היותר מסבירה היא שאו שזה הוסיף לו קולות, או שלמצער זה לא גרע אותם. כל אמונה אחרת מצדיקה בדיקת מציאות. |
|
||||
|
||||
תרשה לי לחלוק עליך וב-(חבל שאתה די נסחף והיית די קרוב לומר שאני כסיל גמור. גם אם אתה סבור כך, הנימוס מחייב שתתאמץ יותר להסתיר זאת. יכול להיות שמה שהתבטא כאן היה התסכול על התמיכה הרחבה והעקבית בביבי על אף הרקורד האסוני שלו בשנים האחרונות. בעניין זה כמוני כמוך, אבל מה אני אשם בכך?). א. בכנסת ה-20 היו 53 מתנגדי ביבי ואילו בכנסת ה-21 הם עלו ל-55. נכון, שינוי לא מרשים. מצד שני, בכל יום מצטרפים לרשימת הבוחרים יותר מצביעי ביבי - חרדים, מסורתיים, מזרחיים ופחות מצביעי אנטי ביבי - חילוניים, ליברלים, ערבים ואשכנזים. ב. הסקרים אומרים שמגמת השינוי המזערי נמשכת. ומה אתה אומר על 2-3 המנדטים של רוסים ואנטי-דתיים שערקו ממחנה הביבי יחד עם ליברמן? גם חצי מנדט זה הרבה קולות. ג. רבים (לא אתה) סבורים שגמגום פה ושם של גנץ, סותם עליו את הגולל. לחשוב במקביל שפליטת הפה המחרידה של נתניהו בעידנא דרתחא תעבור מבלי שאיש ישים לב, זה ראיה מציאותית? ד. שינויים אלקטורליים אינם מתרחשים בקצב מהדורות החדשות של התקשורת. מלחמת יוה"כ היתה ב-1973 והמהפך ב-1977. הבוחרים ובני אדם בכלל, לא אוהבים שינויים ולאירועים לוקח זמן לשקוע. ה. אומר משהו יותר כללי: אודה ואתוודה שאיני עוקב בקפדנות אחר הסקרים ותוצאות הבחירות. למנהיגים הפוליטיים נוח לצייר את הבחירות כארוע מהפכני וקובע גורלות. לגביהם זה אולי נכון מפני שהתוצאות יקבעו אם יתחברו לכמה שנים לעטיני הקופה הציבורית או יאלצו לחפש מהיכן יגרדו את פרנסתם כאחד האדם. לגבי האחרים, הבחירות הן יותר בבחינת צילום של מפת הדעות ויותר מכך של המפה הדמוגרפית. דברים אלו משתנים לאט ולכן הם אולי מאכזבים אותנו מבחינת ההיענות וההתאמה לשכר ועונש פוליטי. ו. מבחינת המתמודדים אם ביבי יקבל מנדט פחות וגנץ שניים יותר זה יהיה מהפך קוסמי. אני מציע לעצמנו לזכור, כי גם אם ביבי יצליח לקושש מנדט שניים מעבר ל-60, עדיין ישארו 50 וכמה מנדטים שייצגו ציבור שקצה נפשו במופע העיוואים של מפלגת הביבי. ממשלתו ובעיקר החסינות של נתניהו יהיו עדיין תלויים באיזו צ'יצ'ולינה או גולדפרב-כלנתר. נכון, שהמנדט שניים האלו, עשויים לקבוע את ההרכב הפרסונלי של השלטון. אם ההנהגה הזו אכן תשכיל או תסכיל לפעול, עשויים להתרחש ארועים שיגרמו לשינויים ממשים בדפוסי ההדפסה של האלקטורט. ועדיין אני מציע לעצמנו, לא לאבד עשתונות ולהסחף למערבולת רגשית בגלל כל סקר ותנודה של מנדט לכאן או לכאן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |