|
קל לבקר את התנהגות של הצבא בזמן *מלחמה*, בעיקר אם אתה עושה זאת מאירופה הרחוקה. בזמן מלחמה (לבחירתך - "עימות", "סכסוך", "התנגדות", "אינתיפאדה"), יש נפגעים גם בקרב אזרחים. מכאן להטיל דופי בכל אזרחי המדינה אשר נשלחו להגן על מדינתם (למרות שאני לא מאמין שמבצע חומת-מגן עצר/יעצור את הטרור), אפשר רק אם אתה חי באוטופיה דמיונית, בה הצבא היחיד הוא צבא הישע. ג'נין כדוגמה אינה שונה מכל עיר אחרת שבה נוהלה לחימה מסיבית. אינני מצפה שהצבא יזכה בפרס נובל לשלום על פעילותו ההומניטרית, אבל זכותי לצפות שהצבא ישמור על נורמות מוסריות תקינות. גם כאשר באירופה משוכנעים שאנו טובחים בקדושים הפלסטינאים, זכותי לשמור על המוסר והאמת שלי, ולא להיכנע לראיה המעוותת שככל הנראה מסמאת גם אותך. אולי האירופאים זקוקים לפסיכולוג (או היסטוריון) כדי להבין את גישתם המוטת לסיקור המלחמה כאן, אבל אתה זקוק רק למשקפת.
|
|