בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 06/09/19 9:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קריטריון אובייקטיבי לדעת מי הטובים ביותר הם הציונים. כשיש אלפי מועמדים איני מאמין שדווקא ציוניהם של בני השופטים הם הגבוהים ביותר. אולי יש גאון אחד כזה, אבל בוודאי לא בכמות כזאת. זה לא מתקבל על הדעת. ואם נותנים משקל גבוה לראיון, העובדה שדווקא בני השופטים קבלו את הציון הגבוה מוכיחה בעליל שלפני השופטים לא עמדו קריטריונים ענייניים. אני חש שבנקודה זו אנו מתחילים לחזור על עצמנו, ואולי נסכים שיש אי הסכמה ונסיים בכך. לעניין החלפת סעיף האישום בתיק 4000 להפרת אמונים, באמת קשה לי להבין את משמעות חוק הפרת האמונים, וכל שאני יכול לעשות הוא להתבונן במעשה ולבדוק אם כלא משפטן, אולי על ידי שיקולים מוסריים, אני יכול לומר שזה כן או לא היה בסדר. וכאן אנו עוברים לוויכוח אחר לגמרי, שאינו קשור כלל בעניין התקדים שדיברתי עליו. ובכן, מכל מה ששמעתי יש בתיק 4000 בעיות רבות. נטענות טענות על ידי אבי וויס, שבדק את החומר ומכיר אותו מצויין, העיתונאי אלי ציפורי מגלובס ועורך הדין שפטל שלפיהם בכהונתו כשר התקשורת נתניהו הרע עם אלוביץ ולא הטיב עמו, ובגלל החלטות שונות על איחודים וכדומה גרם לאלוביץ לפשוט את הרגל. עניין החתימה על איחוד בזק עבר קדם לו אישור של כמה רגולטורים שהם החליטו על הצעד הזה משיקולים מקצועיים, וחתימתו של נתניהו הייתה פורמלית בלבד. הרגולטורים האלה בקשו לבוא ולהעיד לטובת נתניהו, אך הפרקליטות לא הזמינה אותם כלל לעדות. משמיעת עדותו של אבי וויס התרשמתי שהנושאים האלה הם מאד סבוכים והיה קשה לי לעקוב אחרי נימוקיו (ולמען האמת הנושאים האלה בפרוט הזה קצת משעממים אותי), אבל התרשמותי הייתה שהאיש "שוחה בחומר", וסבור באמת שלא ניתנה שום הטבה לאלוביץ על ידי נתניהו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא נותר לי אלא לקוות (בעלמא) שאני צודק בנוגע לשופטים ואתה בקשר לנתניהו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל הוא בכל זאת בכך שבקשר לשופטים אין חילוקי דעות באשר לעובדות, אלא באשר לחומרה שבעובדות האלה. בתיק 4000 השאלה אם נתניהו נתן הטבה לאלוביץ או כפי שסבורים אחרים דווקא הרעה נתונה במחלוקת, והשאלה היא למי מאמינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לדייק: הטענה שהבאת קודם מפי בקיאים בסיפור הוא שנתניהו היה רע לאלוביץ' בסך כל כהונתו כשר התקשורת. נניח שזה נכון1. המעשה הלא חוקי ולא מוסרי שהוא עשה או לא עשה הוא קבלת/דרישת סיקור אוהד תמורת הבטחה שיפעל לטובת אלוביץ' עסקית. אם פעל לטובת אלוביץ' בזמן נתון בהתאם לאותה הבטחה, גם אם בסך הכהונה היה רע לאלוביץ', עדיין פושע. אם רק הבטיח ולא קיים בכלל, עדיין פושע. 1 ומבחינתי יכול מאוד להיות שזה שגוי או שקרי, קשה להאמין למשהו בימים כאלה; כמובן שגם העיתונאים שגורמים לי לחשוב שנתניהו נבל בפרשה הזו, יכול מאוד להיות שהם רחוקים מאובייקטיביות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חקירות נתניהו היו מלוות לכל אורכן הדלפות מהמשטרה והפרקליטות1. ברור שהמדליפים גם אם הם מדליפים עובדות נכונות הם בוחרים בעובדות שלא מוציאות טוב את נתניהו, ובוודאי לא היו מעלימים פרט חזק שמפליל אותו, לו היה בידם כזה. מי שעקב אחרי כל הסיפורים שהודלפו מתיק 4000, יכול להיווכח בקלות שהחוליה שבה נתניהו מדבר עם אלוביץ והם עושים מעין הסכם ביניהם לפיו הוא יחתום על המיזוג ובתמורה יקבל עיתונות טובה לא נמצאת בידיהם. כל מה שיש בידיהם הן הקלטות שבהן הוא או שליחיו לוחצים על עיתונאי ואללה וממריצים אותם להעניק עיתונות טובה לנתניהו ולמשפחתו. זה בניגוד לתיק 2000 בו יש מין הקלטה נדירה שכזאת, אבל שם שום דבר לא מומש ומדובר בגישושים בלבד, וגם החלק של נתניהו היה קשור בישראל היום שאינו עיתון של הממשלה שעליו נתניהו יכול להשפיע "באשר הוא" ראש ממשלה. כיוון שפרט כזה לא הודלף, אני איני מאמין שיש בידי הפרקליטות חוליה שכזאת, ואז מה שיש בתיק הזה הוא מצד אחד עדויות המעידות על הלחץ הנ"ל, שמבחינתי הוא טבעי, ואינו פסול גם מבחינה מוסרית, ומצד שני אותה חתימה פורמלית על הסכם המיזוג שמי שהחליט עליו והכין אותו, הם אנשי מקצוע במשרד. לכן, וגם בגלל שמדובר בתקדים שבו מתת השוחד היא עיתונות טובה, אני חושב כפי שכבר כתבתי, שאם התיק הזה יובא למשפט רוב הסיכויים שיהיה זיכוי. 1 הדלפה היא עבירה פלילית. האם השם ליאורה גלאט ברקוביץ אומר לך משהו? מדובר בפרקליטה שהדליפה בתיק שרון, הועמדה לדין הורשעה ונענשה. בפרשת נתניהו מדובר במסכת של הדלפות שהן עבירות פליליות והעומדים בראש, היועץ המשפטי ופרקליט המדינה מסרבים לפתוח בחקירה, אולי משום שהם או שלוחיהם הם המדליפים. נראה לי שלך ורבים כמוך זה בכלל לא אכפת, כמו שפרשת קבלת בני השופטים להתמחות זה אצל זה לא נראית לכם חמורה כפי שהיא צריכה להיות. הכל ממוקד בחטאי נתניהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם, איך שהוא החמצתי את תגובתך זו מאתמול, וראיתיה רק עכשיו כשבאתי לכאן לכתוב תגובה אחרת בעקבות דברים ששמעתי זה עתה בטלוויזיה. כתבתי בתגובה קודמת, שכלא משפטן קשה לי להבין את משמעות חוק הפרת אמונים. זה עתה שמעתי ראיון עם פרופ' סנג'רו, ובראיון הזה הוא אמר בין השאר שהוא אינו מבין את החוק הזה, ולדבריו גם משפטנים לא מבינים אותו. העילה לראיון הזה היה אותו סיפור של עמית סגל על האופן שבו החוקרים האזינו באותו חדר מבודד וניסו בדרכי מרמה לשכנע את אלוביץ להיות עד מדינה ולהחליף את פרקליטו. היועץ המשפטי אמר שלא מצא שם שום דבר אסור, אבל סנג'רו אומר שבמדינה מתוקנת מי שהיה נתפש במעשה כזה היה עף ממשרתו. אבל, שוב, בפרשות נתניהו ישנם כאלה, ואתה בתוכם, שאינם יכולים לראות העבירות שנעשות בצד השני, או שזה כלל לא אכפת להם. רק נתניהו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |