|
||||
|
||||
הזכות המוסרית להתערב היא לא כן-או-לא מוחלטים. היא קשורה מאוד לדרגת ההתערבות הרפואית, ולנזקים אפשריים. זוג משקפיים לילד שונה מסימום קבוע של הילד. |
|
||||
|
||||
מה שאתה אומר נכון לכל טיפול רפואי, הרופא אמור להיות זהיר ולקחת בחשבון גם את חומרת המצב וגם את הסיכון. למיטב ידיעתי רטלין היא תרופה בטוחה מאד. אבל על מתי לתת תרופה ובאיזה במינון, מתייעצים עם רופא. לא שולפים כרטיס אדום בדמות (ואני מצטט): ײאין לנו זכות מוסרית להתערבײ. המונח זכות מוסרית פשוט לא קשור לכאן. |
|
||||
|
||||
העניין הוא שכאן מראש הגדרת הבעיה כבעיה שנויה במחלוקת, ולא ברור שהתמחותם של הרופאים נותנת להם כלים להכריע. אפשר לעשות אנלוגיה עם טיפולי המרה לנטייה מינית (נניח שהיו כאלה אפקטיביים, ושאינם גורמים סבל ישיר, אבל שיש להם השפעה כוללת על האישיות.) |
|
||||
|
||||
אז אל תגדיר את זה כבעיה. אנשים בריאים לחלוטין הולכים לרופא (או אחות או בעל מקצוע רפואי). למשל נשים בהריון או אנשים מבוגרים או נשים שרוצות מרשם לגלולות או צמחונים שצריכים תוספי מזון או תינוקות שאמורים להתחסן. המשוואה רופא=בעיה-רפואית היא לא נכונה. יתרה מכך גם אי התערבות רפואית יכולה לגרום לסבל ועלולה להיות לה השפעה לרעה על האישיות. את הטיעונים ײאין לנו זכות להתערבײ וײואין לנו דרך לדעת אם המעורבות מלאכותית הבוטה.. ײ אפשר להגיד גם על חיסונים (ואגב ברור שיש דרך לדעת..). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |