בתשובה ללה קוקרצ'ה, 20/08/19 22:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל זה בדיוק מה שהוא עשה ב 1980. גם היתה לו תקווה מהסכם השלום עם מצרים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון חלקית, והיתה סיבה לאופטימיות גם אז. חבל שזה נעצר בחריקת בלמים לעוד 2-3 עשורים בשל הסחיפה לעוד בחירה מוטעית (שלהם אבל גם שלנו עבורם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואז האחים המוסלמים רצחו את סאדאת בהעדרו של סאדאת התעלמנו מהנספח להסכם השלום עם מצרים אש"ף התחמש בלבנון יצאנו למלחמת שלום הגליל והעפנו את אש"ף מלבנון תמכנו בחמאס (נצר לאחים המוסלמים) כדי להחליש את אש"ף קיבלנו את האינתיפאדה העממית התחרטנו ועשינו הסכמי אוסלו עם אש"ף החיזבאללה תפס את מקומו של אש"ף בלבנון ולכל אורך הדרך הדתיים הלאומיים שלנו והדתיים הלאומיים שלהם עשו הכל כדי לחבל בכל הסדר. השאלה שלי נותרת בעינה: מה הכוונה "להסתפק במה שניתן לו"? מה הוא היה אמור לעשות ב 1980? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה אמור לתמוך בקו של המנהיגות המקומית שיוצגה ע''י, למשל, פייסל חוסייני וחנאן עשראווי, שרצו לקדם תהליכי בניה בגדה, בדרך כלל בשיתוף עם ישראל. במקום זה הוא בחר באינתיפאדה, ולאחריה הביא על עצמו (עם עזרה מאיתנו) את אוסלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי להתייחס ספציפית (כי אני לא מכיר את פועלם של פייסל חוסייני וחנאן עשראווי בשנות השמונים) אני מבין שאנחנו מסכימים שעיקר הבעיה בצד הפלסטיני הוא המנהיגים שהפלסטינים בחרו לעצמם. האינתיפאדה היתה תוצאה של תסכול עממי נרחב אחרי שהסכם השלום עם מצרים לא הניע את התהליך המקווה מבחינתם ובפועל מרצח סאדאת חלה נסיגה מתמשכת במצבם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |