|
||||
|
||||
ײהמדרון הזה הוא הבעיה בעיני אלו שמעריכים את המשפחה המסורתיתײ. הסבר גבולי משהו. אולי המדרון הזה בעייתי בעיניך. רוב דוגלי המשפחה הײמסורתיתײ מתנגדים למשפחות מודרניות מסיבות דתיות. פשוט מבחינתם אלוהים לא רוצה שגבר וגבר ייתחתנו ועוד יותר לא רוצה שהם יגדלו ילדים. ובאמת לא מעניין אותם מה אחוז הילודה בעולם המערבי. בכל מקרה, המספרים מראים גם מתאם ברור בין השכלה, שיוויון לנשים ואמצעי מניעה לבין ירידה בהיקף הילודה. אני לא חושב שראוי לקרוא לשיוויון לנשים או שוויון להומואים ולסביות ײגחמהײ ובטח זה פחות גחמה מאשר להתפלל לחבר דימיוני בשמיים. |
|
||||
|
||||
יש מתאם בין השכלה לירידה בילודה, זה נכון, אבל לא לירידה מתחת למספר הקסם של 2.1 ילדים למשפחה, הדרוש כדי לשמור על גודל האוכלוסיה כפי שהוא. עובדה: בישראל גם נשים משכילות עדיין מולידות יותר (בממוצע). זה לא נכון, כאמור, ביתר העולם המערבי. ולמה זו גחמה כשמדובר בשיוויון? ראשית, המילה שיוויון היא מילה טעונה, כי יש לה מספר משמעויות אפשריות, לעיתים הפוכות זו מזו. שיוויון הזדמנויות למשל, הוא שיוויון מצויין, המאפשר לכל מי שרוצה לממש את עצמו, לעשות זאת ללא חסמים ומעצורים. הבעיה מתחילה, לדעתי, כשמדברים על שיוויון בתוצאה: כלומר, לא נשקוט ולא ננוח עד שיהיו 50% נשים בתפקיד Y, ושנשים יהיו בדיוק כמו גברים בהתנהלותן. זה מעודד לא מעט נשים, האחראיות הכמעט בלעדיות על העמדת הדור הבא, לזנוח או להקטין מאוד את האחריות הזו, ולהתחפש לגבר. כשמספיק נשים עושות את זה, זה משדר מייד מסר לגברים, המתאימים את עצמם בשמחה רבה לנושא: אין עוד צורך במחוייבות למשפחה עתידית כדי לקבל סקס, AND THE PARTY IS ON. ביפן שליש מהגברים לא טורחים לעזוב את הוריהם ונשארים בבית... בארה"ב נוסד זרם שנקרא MGTOW (תחפש את הדבר הלא יאומן הזה...) והכל בשם כל הכוונות הטובות של שיוויון בתוצאה. אני לא מגיע מכיוון הדת, אני משכיל וחילוני, וכך גם אשתי, ואף ילדינו. אבל אנחנו נזהרים מלזרוק מסורות שעבדו למען האנושות דורות רבים לטובת ערכים חדשים, עד שאלו מוכיחים עצמם. לשמחתי, במדינת ישראל הרוב עדיין בצד זה של המתרס. עיניך הרואות (סטטיסטית) מה קורה כשהרוב בצד האחר מבחינה דמוגרפית ותרבותית, וזה רק יחמיר משמעותית בדורות הבאים - לא נראה שאפשר לעצור את גלגל הדעיכה הזה (שיש לו השפעה כמובן גם על הרווחה והכלכלה העולמית). |
|
||||
|
||||
יש ירידה של הילודה גם במדינות שמרניות כמו רוסיה ואיראן. מדובר כיום על בערך כל העולם חוץ מאפריקה. |
|
||||
|
||||
אני לא מדבר על ירידה בילודה הנובעת מעליה בהשכלת נשים ושיפור הבריאות הכללי (שמשפיע על אריכות ימים ותמותת תינוקות), ועדיין נמצאת מעל "קו ההכחדה" של 2.1 ילדים למשפחה. אני מדבר על הדעיכה המהירה שנעה היום קרוב מאוד לממוצע של ילד בודד למשפחה בשל אובדן ערך המשפחתיות בתוך השיטפון הליברלי-פרוגרסיבי הנוכחי. |
|
||||
|
||||
שוב. האם אתה טוען שאיראן (שיעור פריון: 1.83) ורוסיה (אוכלוסיה פוחתת גם כשמחשיבים את ההגירה הנכנסת) הן מדינות פרוגרסיביות? |
|
||||
|
||||
רוסיה היתה סופר פרוגרסיבית שנים רבות (ההנדסה החברתית של קומוניזם וה AFTERMATH שלו). שיעור הפיריון שאתה רואה ברוסיה הוא דווקא עליה ממה שהיה אז, והמגמה היא מגמת התאוששות ועליה (משפל של 1.0 ב 1999). הסיפור של אירן דומה לזה של רוסיה, עם העליה בהשכלה של נשים אירניות והנדסה חברתית של האייטולות (שחילקו אמצעי מניעה עם עלייתם לשלטון, וכיוונו מאוד לצמצום ילודה דרסטי - באירן זה הושג בדור בודד תחת האייטולות). דרך אגב, בניגוד לדיעה הרווחת, אירן היא מדינה הנשלטת ע"י אליטה פנטית, אך היא עצמה חילונית למדי, ולכן אין כאן גם כוחות דתיים/מסורתיים שדוחפים חזק לכיוון ההפוך של משפחתיות. |
|
||||
|
||||
בעיני, התגובה שלך מנסה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אם שיוויון הזדמנויות הוא טוב, אז מותר לאישה לצאת לעבוד ואם היא יוצאת לעבוד זה כמעט תמיד בא על חשבון כמות הילדים (גיל נישואים מאוחר יותר וכו וכו). ואז אי אפשר לבוא אליה בטענות ולהגיד לה רגע רגע, את ײזונחת את האחריות שלך ואת מתחפשת לגברײ. אז למה הכוונה בשיוויון הזדמנויות? שמותר לה לעשות מה שהיא רוצה, כל עוד מה שהיא תעשה בפועל זה להיות בבית ולגדל ילדים? או שמותר לה לעבוד אבל רק עד גיל 40 כי אז היא חייבת להספיק להוליד את ה 2.1 ילדים? |
|
||||
|
||||
אני אחדד, המשמעות של שיוויון הזדמנויות לנשים הוא מהותי פי כמה וכמה לירידה בפריון מאשר שיוויון זכויות ל 3-5 אחוז באוכלוסיה שהם חד מיניים (אם כבר אתה אמור לתמוך בזכות שלהם להקים משפחה). |
|
||||
|
||||
היציאה לעבודה לא חייבת לבוא על חשבון כמות הילדים באופן שמפחית ילודה מתחת לאותו קו מינימלי. נשים רבות בוחרות לצאת לקריירה עד הבאת הילד הראשון, או לאחר שהילדים גדלו מספיק, או באחוזי משרה תומכי גידול ילדים. קרי, יש פער בין "מותר" ל"כמה זה קורה" ו"מה המינון הרצוי" כדי לשמר גודל אוכלוסיה מסויים. ונכון- זה מאוד מאוד קשה לייצר אווירה שתאכל את העוגה ותשאיר אותה שלמה - הרוב לא מצליחים לכוון נכון - ועסוקים בהכחדה עצמית ובבעיות הנילוות אליה שציינתי. המפתח, לדעתי, הוא שלא יהיו מנגנונים או חוקים שמייצרים אפליה, או מערימים קשיים על השכלה וקריירה לנשים, אבל תהיה אווירה של משפחתיות וערכים משפחתיים ששמות את האידיאל של משפחה עם לפחות 2.1 ילדים כשווה בצד ההצלחה בקריירה, ממש כמו בישראל... דרך אגב, במקומות רבים, כמו סקנדינביה או גרמניה, למשל, שיכולות להתגאות באגליטריות הגבוהה מאוד שלהם בין גברים לנשים, רואים שהקשר שציינת לא קיים: נשים רבות, שכל זכות הבחירה בידיהן, וכל הנתיבים פתוחים בפניהן, עדיין מעדיפות לא לעבוד כלל, או לעבוד בעבודה לא תובענית מדי, אבל גם לא מקימות משפחה (או מסתפקות בילד בודד). לגבי זוגות חד מיניים - אולי לא היה ברור, אבל לי מובן שזו נטיה גנטית שמאוד לא בריא לחסום אותה. השאלה אם היא תורמת לאווירת דיכוי המשפחה או משתתפת בחגיגת המשפחתיות. מה שבא לידי ביטוי במצעדי הגאווה, לטעמי, זה יותר הצד ההדוניסטי האנטי משפחתי, ואילו המאבקים של חוקי האימוץ הם בצד תומך המשפחתיות, ולכן צריכים לקבל הזדמנות שווה ותמיכה חוקית. |
|
||||
|
||||
לדעתי העמדה שלך היא עוד סוג של כפיה דתית. בשם אווירת המשפחתיות (שהיא חשובה בגלל קו ה 2.1 הקדוש), אתה מגנה את מצעדי הגאווה, סקס בלי מחויבות, נשים שמתחפשות לגברים והשד יודע מה. אז קודם כל הקו הזה לא קדוש, למעשה יש אנשים שחושבים שהמצב ההפוך (פיצוץ אוכלוסין) יוביל להכחדה. מה שברור הוא שגם לגידול אוכלוסין יש מחיר כבד, לא רק לירידה. ואתה טועה גם שהמשפחה עם 2.1 ילדים היא מסורת של אלפי שנים שאסור לנטוש אותה. משפחה עם 5-7 ילדים היתה מסורת של אלפי שנים פשוט בגלל שהתמותה היתה כל כך גדולה. וגודל האוכלוסיה היה יציב פחות או יותר. והמצב הזה השתנה בגלל המהפכה התעשייתית. אבל שיעור ההיסטוריה הזה לא רלוונטי, כי כמו שאומרים לי במשפחה שלי: אל תגיד לי מה לעשות. קל וחומר אל תגיד לאנשים מחוץ למשפחה שלך מה לעשות ואיך לחיות. בדת שלך נשים שלא מביאות 2.1 ילדים נוטשות את האחריות שלהן. בסדר. אבל זה לא הדת של מי שאתה מגנה. |
|
||||
|
||||
מדהים שאתה זה שמשתמש במילים "כפיה" ו"אל תגיד לי מה לעשות". אני לא כופה עליך כלום, רק ממליץ באיזו דרך לטעמי כדאי לנקוט כדי לא להכחיד את התרבות שלנו וזו המערבית בכלל. אתה יודע, זו שהצמיחה את עיקר העושר החומרי והרוחני בעולם, לרבות הליברליזם שאתה מחזיק בו. אתה, לעומת זאת, או לפחות הזרם שאתה מייצג כאן, כופים עלי ועל כמוני אידיאליזם קיצוני שמקדש את המימוש האולטימטיבי של הפרט ללא דאגה לעתיד, ובו בזמן תובעים ממני לממן את זה (כן - איזה דור עתיד יממן את רשת הביטחון הסוציאלית שלך אם אני ושכמותי לא ילדו מספיק? או שאתה בעד לייבא כמו אירופה אנשים מתרבות אחרת, שיראו לך מה הם חושבים על האגליטריזם הקיצוני שלך). אז כשאתה לא תכפה עלי את הרוח הזו דרך כל המצעדים והמדיה, ותפסיק להיכנס לי לכיס כדי לממן לך על ידי ועל ידי בני (וצאצאיהם) את כל הקפריזות האלה, אני אפסיק לייעץ לך מה לעשות, ומבחינתי אתה מוזמן להציל את האנושות ולהיכחד בשמחה. |
|
||||
|
||||
באותה מידה גם מצעד הגאווה לא כופה עליך כלום. לא ביקשו ממך לממן אותו והאנשים שצועדים בו הם לא בטלנים שרוצים שיממנו את הקפריזות שלהם. אתה אומר שהם מכחידים את המין האנושי? לא קניתי. אתה מממן אותם? ממש לא קניתי. כופים עליך אידיאליזם קיצוני המקדש את הפרט? איך בדיוק?! הכריחו אותך להתקין טינדר? |
|
||||
|
||||
המצעדים והסיסמאות המושמעות מכל אמצעי המדיה הם סוג של כפיה, ממש כאילו שכן נחמד היה משמיע לך מתחת לחלון את הדרשה של המחזיר בתשובה האהוב עליו בווליום גבוה במיוחד, או מגיע לבית הספר של הילדים שלך להרצות להם על איך שמרה השבת על ישראל. אני לא טוען שאתה דורש ממני לממן את מצעדי הגאווה (לכל היותר לממן את האבטחה של האירועים המיותרים האלה, אבל זה שולי, כמובן), אלא שאותו מחנה הדוגל בקידוש המיצוי העצמי על חשבון כל הדברים האחרים, בד"כ גם מבקש ממני לממן את אורח החיים הזה באופן שממשיך להסיר אחריות מהפרט, ולתת לו לחגוג כמה שיותר על חשבון הדור הנוכחי והדורות הבאים: ביטוח לאומי (כי חייבים קצבאות פנסיה וכו'). וכשכמות הילדים שלי (ושל שכמותי) לא תספיק, תדרוש להביא מממנים חדשים לגרעון התופח של כל המחוייבויות הסוציאליות הממשלתיות, כי לך אין את האינקלינציה לשאת בנטל. בטח לא כשכל הזמן הזה כל השופרות המודרניים יורקים CARPE DIAM, ילדים זה לא שמחה, ושמימוש עצמי = אתה ואתה ורק אתה. ולהגיד את זה בעיקר לנשים - שאידיאל ההצלחה שלהן משתנה מ HAPPILY EVER AFTER ל BAD ASS. אחרי כל זה, ידידי, אין צורך להכריח TINDER בסלולרי של אף אחד, הוא מגיע לכל הטלפונים כאש בשדה קוצים. ואלו שאתה מייבא, לא שייכים לתרבות שלך, ויוצרים בעיית מעמדות כשה רק מתחיל (חוקיים-זמניים/לא חוקיים-מגורשים/ללא תנאים סוציאליים וכו'), וכשזה מחריף שוברים את התרבות שלי ושלך לגמרי (עיין ערך חוקי שריעה באירופה). אלו הדברים התורמים להכחדת התרבות המערבית (לא המין האנושי. יש עדיין כמה תרבויות שלו שם...) - והמספרים והעובדות מדברים בעד עצמם. זו טפיליות צדקנית, שתוקפת את אלו שרוצים להגן על ערכי המשפחה, שתורמים לחוסן של תרבות וחברה, וקוראת להם כפיה. עכשיו שים לב - אני לא מגיע מכיוון קיצוני, בטח לא דתי. אני דווקא טוען משהו אחר לגמרי - אין מקום לאידיאליזם לכל צד - כשערך אחד נבחר רומס את האחרים, זו אף פעם לא פילוסופיה טובה. צריך להיות מאזן עדין שיקיים גם משפחה וגם זכויות פרט. זה לא משהו שקל לעשות, אבל זה מצריך רצון טוב של שני הצדדים, הידברות ונכונות לוויתורים על "אידיאלים" בלתי מתפשרים כדי לייצר את מה שאני רואה כתהליך בריא. הדוגמה שנתתי היא מהמשפחה הזו - כן להרשות בחוק לזוגות חד מיניים לאמץ בדיוק כמו זוגות הטרו, אבל לא לקמפיינים כמו "מצעד הגאווה" (בדיוק כמו שלא היית אוהב לראות נהר של חב"דניקים פותח ניידות החזרה בתשובה בריקודים למוזיקת טראנס חביבה במקום מגוריך). |
|
||||
|
||||
את הטענות שלך על טפילות ומימון אורח החיים, נא להפנות לחרדים שהם איתך באותה סירת המשפחתיות. בינתיים כל הליברלים והנהנתנים בתל אביב הם אלו שמממנים את היתר, לא להיפך. יתר הדברים שלך אכן מדברים בעד עצמם ואין לי מה להוסיף. |
|
||||
|
||||
אני יודע שהחרדים הם מטרה נוחה לניגוח, והם אכן הרוויחו את זה ביושר, אבל הליברלים התל אביבים מבזבזים לא פחות מאשר הם מרוויחים (ואולי יותר) כי אי אפשר להשוות בכלל את הסכומים המועברים לחרדים לתשלומי העברה לביטוח לאומי וגיסיו. ואני שמח שאנו מסכימים לגבי היתר. |
|
||||
|
||||
רוב המס שהמדינה לוקחת מהם נלקח ישירות מהמשכורת, הרבה לפני מסעות הקניות הבזבזניים שלהם. כנ''ל גם התשלומים לביטוח לאומי, ביטוח בריאות ודומיהם. אז אין שום קשר בין כמות הבזבוז לכמות התמיכה באוכלוסיות לא יצרניות ולא משלמות מיסים. |
|
||||
|
||||
הטענה שלי אינה בהתנהלות האישית, אלא בכך שההתרשמות שלי (כאן ללא תמיכה סטטיסטית מובהקת) היא שחלק ניכר אם לא רוב תושבי תל אביב בעד חוקים רווחתיים, שבתורם מייצרים את הבזבזו הגדול ביותר של משאבי המדינה (והאזרחים מהם נלקחים משאבים אלה). |
|
||||
|
||||
אם הטענה היא שאין מספיק ילודה אפשר לצפות שהתומכים בהגדלת מספר הילדים יתמכו בהקלה על זוגות חד מיניים להקים משפחה. |
|
||||
|
||||
כיום גידול ילדים הוא עול שנח יותר על כתפי נשים מאשר על כתפי גברים ולכן פוגע (בממוצע) הרבה יותר בקריירה של נשים מאשר של גברים. אחת הטענות היא שדווקא בישראל ובצרפת (מדינה שגם בה שיעור הפריון גבוה יחסית בעולם המערבי) קיימות מערכות תומכות שמאפשרות (יותר. שוב: הכל במוצע) לנשים לעבוד עם פגיעה נמוכה יותר בקריירה. ולעניין הפסקה האחרונה שלך: יש בעולם המערבי תרבות שלמה שבנתה סביב ההפרדה בין סקס לבין ילודה. ההומואים הם רק חלק קטן ממנה. |
|
||||
|
||||
תמיד גידול הילדים היה יותר בחלקן של הנשים. זו הסיבה ששינויים בהשכלה ובאוריינטציה של הנשים היא זו שמשנה בעיקר את דפוסי הילודה. אח''כ אתה טוען את אחת הטענות הפחות רלוונטיות שאני מכיר. שלא לדבר על היותר מופרכות. יש מדינות שיוצאות מדעתן לתגמל הריונות (תמריצים כספיים, חופשים ארוכים), ועדיין רק מתרחקות מזה, בשל האוריינטציה הנ''ל. ההומואים הם רק דוגמה (כי הכותרת היא מצעד הגאווה). יש הרבה בעיות עם תרבות ההפרדה הזו, כשהיא מגיעה להדוניזם קיצוני והעדפה מתמדת של ההשקעה בהנאתי על פני דחיית הסיפוקים והמאמץ הכרוך בגידול הדור הבא. שוב - בעיקר כשזה חודר עמוק לאוכלוסיית הנשים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |