|
||||
|
||||
המילה "פתרון" מופיעה בכותרת המאמר ואם קראת אותו היית צריך להבין שאני רואה במילה הזאת בהקשרים האלה מילה שמאלנית. זה לא מרתיע אותך מלחזור שוב ושוב על צמד המלים "הפתרון שלך", וזה ממש מרתיח אותי. לי אין "פתרון" כשם שלא היה לי פתרון לסכסוך עם מדינות ערב בשנותיה הראשונות של המדינה ולטרור של ה"פאדיון" לפני מלחמת ששת הימים וגם קודם, וכשם שאין לי "פתרון" לבעיית תאונות הדרכים ולמחלת הסרטן. לכם יש "פתרונות" (בעצם מילה מכובסת ל"נסיגות"), ובאמצעות הפתרונות האלה הבאתם עלינו אסון, ורק טיפשותו של האויב מנעה אובדן טריטוריות נוספות כגולן ומקומות אחרים, שבעקבותיהם היו נופלים עלינו אסונות נוספים. לעניין רצועת עזה או שאנחנו נשארים בחוץ או שאנחנו נכנסים, ואין דרך שלישית. אני חושב שכניסה ושליטה בשטח עדיפים משום שהעבר מלמד שבמקומות האלה יש פחות טרור כשאנו בתוכם. ההבדל שאתה עושה: "עזה זה חמס. יו"ש זה פתח", רק מצדיק את מה שאני טוען. לא בדקתי, אך ייתכן שאתה צודק בכך שהחמס נולד בעזה. אבל היכן הוא נולד זו עובדה שאינה משנה שום דבר. בלעדינו הוא חזק יותר בשני המקומות האלה גם פיזית וגם מבחינת תמיכת הציבור כפי שמעידים סקרים וכל מיני מערכות בחירות באוניברסיטאות וכדומה. זה שבעזה יש היום חמס וביו"ש "רשות" בשליטת פתח, זה בגלל שכאן אנחנו לא שולטים וכאן כן. הרי החמס השתלט על רצועת עזה רק אחרי שיצאנו משם, ולו נשארנו שם לא היינו מאפשרים זאת. אם אתה רוצה שבעזה יהיה פתח עם "רשות", תיאום ביטחוני עם חמס מוחלש (שהכרחי לקיום התאום הזה), אתה צריך קודם כל להשתלט על השטח, ואחר כך או לנהל את השטח בעצמך או למסור אותו ל"רשות", כשאתה ממשיך להישאר ולשמור עליה שלא תיכחד. אם זיכרוני איני מטעני אתה עצמך הצעת דבר כזה באחת מתגובותיך בעבר. |
|
||||
|
||||
אם המלה "פתרון" מקפיצה אותך, תציע לי מלה אחרת להשתמש בה למדיניות(?) שאתה מציע בעזה. אני לא זוכר שהבאתי עלינו שום אסון. אם יש לך איזה תמונה שלי מחבק את ערפאת תראה לי אותה. ולתאונות הדרכים יש לי פתרון כמו שאתה יודע. קישרתי בתגובתי הקודמת לערך "חמאס" בויקיפדיה. תוכל ללמוד שם שהחמאס לא רק נולד בעזה, הוא גם השתרש בעזה. על עוצמת האחים המוסלמים במצרים אתה יכול ללמוד מכך שמוחמד מורסי, נציג המפלגה שלהם, זכה בבחירות לנשיאות ב 2012, והקשר של עזה למצרים גדול פי כמה מהקשר של הגדה. האחים המוסלמים בעזה צברו כח בשנות השמונים בעידוד השלטון הצבאי הישראלי שראה בהם אלטרנטיבה לאש"פ. כשהוקמה החמאס מתוך האחים המוסלמים בעזה והתחילה בפעילות טרור כבר היה לה בסיס תמיכה רחב שם. החמאס השתלט רשמית על רצועת עזה רק אחרי שיצאנו משם, אבל כוחו והפופולריות שלו באוכלוסיה העזתית הלכו וגדלו עוד לפני כן, בזמן האינתיפאדה השניה. ההפתעה הגמורה של ישראל כשחמאס זכה ברוב סוחף בבחירות 2006 לרש"פ מראה עד כמה מיעטנו להעריך את הפופולריות שלו. ועכשיו אחזור לנושא- השאלה שלי היתה "ומה אז?" לגבי הפתרון שלך. לא ביקשתי להשוות אותו לפתרונות אחרים. הבאתי דוגמה ספציפית, והתייחסות שלך אליה תעזור לי להבין מה התכנית שלך. אתה טועה לחשוב שאני מתנגד לפתרון שלך משום שאני חושב שצריך לעשות ההיפך. אני לא. אני לא מתווכח אתך למה הפתרון שלי יותר טוב משלך. אני רוצה להבין את ההצעה שלך ולא להתווכח איתה. אולי אחרי שאני אבין אותה אני אתווכח איתה ואציע פתרון שלדעתי עדיף, אבל אני קודם כל רוצה להבין מה התכנית שלך. עכשיו אולי תקרא שוב את התגובות הקודמות שלי לא דרך הצעיף הרגיל שבו אתה מכסה אותן ותוכל לענות לדברים שאני אומר במקום לדברים שאני לא אומר. |
|
||||
|
||||
אתה לא באמת מתייחס למה שאני אומר, ואין טעם שאחזור עליהם שוב. |
|
||||
|
||||
לקראת הבחירות בשנת 2006 תמכו בממשלת ישראל בהחרמת החמאס (וממשלת ארצות הברית לחצה לאשר להם להתמודד). הניצחון המוחלט שלו היה הפתעה, אבל היה ברור שהוא יגרפו חלק ניכר מהקולות. |
|
||||
|
||||
אם פשוט אינך מבין מה הצעתי, כפי שאתה כותב לקראת סוף תגובתך, מבלי להתייחס לכל מיני שאלות מה כן מביא ללחץ ומה לא מביא ללחץ ומה כן יוצר טרור ומה לא יוצר טרור, כל מיני שאלות שעליהן, לדעתי, עניתי, אז בכל זאת אחזור על הדרך שאני מציע למרות שכבר כתבתי זאת מספר פעמים: לכבוש את רצועת עזה ואחר כך לשלוט בה באמצעות ממשל צבאי ומנהל אזרחי, או לחילופין, אם יתאפשר, ליצור מנגנון שלל "תאום בטחוני" בדומה לזה ששורר היום ביו"ש. ואז מה? להישאר במצב עד שהמציאות תראה לנו שהגיע הזמן לחשוב מחדש, ולעשות אולי איזה שינוי. זה יכול לקחת חמישים שנה כפי שהיה עד הסכמי אוסלו וביו"ש גם אחרי מבצע "חומת מגן" ונספחיו, או שאולי יותר או שאולי הרבה פחות. איני יודע. |
|
||||
|
||||
אוקיי, וכמו שאני מבין המטרה של ההצעה שלך היא הפחתת הטרור. האם יש להצעה שלך מטרות נוספות? |
|
||||
|
||||
ברור. נראה לי שאל המטרה הזאת שואפים כולנו. גם הנסיגות מעזה וגרוש תושבי גוש קטיף נעשו למען המטרה הזאת, בעקבות התזה המוטעית שהטרור הוא תוצאה של ה''כיבוש''. ברור שאין לנו שום מטרה פילנתרופית של טיפוח השכנים, אלא אם כן היא נעשית לצורך הפחתת הטרור, כלומר למען עצמנו. לי יש גם מטרה נוספת, מטרה אידיאולוגית, שהיא הקמתו מחדש של גוש קטיף והישובים האחרים שהיו שם טרם ההתנתקות. ומעבר לאידיאולוגיה, אני גם מאמין שחידוש הישובים האלה יקל על הצבא לעשות את מלאכתו בהפחתת הטרור. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |