|
||||
|
||||
אם נניח שהמטרה של טראמפ היא לזכות בכהונה שניה בבחירות 2020 ונניח שמה שהוא חושב שהוא צריך כדי לזכות בבחירות הם ריבית נמוכה ושוק מניות בשיא. אז הוא ימשיך במלחמת הסחר עד שהפד יוריד את הרבית חזרה קרוב לאפס, ורק אז יגיע להסכם עם הסינים שהוא יוכל להציג אותו כנצחון, ויבטל את כל התעריפים. הבורסה תגאה והוא ירכב עליה לכהונה שניה. זו שיטת פעולה ידועה של טראמפ- להכניס עז, לחלוב אותה ככל יכולתו, ואז להוציא אותה ולהכריז על עצמו כמושיע האומה ממנה. התפקיד של הסינים הוא למשוך כמה שיותר זמן (בינתיים הם עושים את זה יפה מאוד) כיוון שהם יודעים שטראמפ רוצה להגיע להסכם לפני הבחירות. בהסכם שיושג בחלון הזמן האופטימלי הם יתנו לטראמפ הישג למראית עין אבל ידאגו שההסכם לא יזיק להם בפועל- לדוגמה שמנגנוני הפיקוח יהיו כאלה שאפשר למסמס. כדי שזה יקרה טראמפ יצטרך להעיף את לייטהייזר מניהול המו"מ. מרגע שטראמפ יגיד שלייטהייזר לא עושה עבודה טובה ויחליף אותו ההסכם ייחתם תוך חודשיים. כרגע אין שום מועמד רפובליקני רציני שמוכן להתמודד בפריימריז מול טראמפ. ג'ב בוש, כריס כריסטי, טד קרוז, קרלי פיורינה, ניקי היילי, ג'יימס מאטיס, מיט רומני, מרקו רוביו ופול ראיין הודיעו שלא יתמודדו. קרוז, רוביו וראיין גם הודיעו על תמיכה בטראמפ. לכן התזמון של חתימת הסכם הסחר מול סין יהיה כנראה אחרי מרץ 2020. עכשיו בואו נראה אם הבלבניזם עובד. |
|
||||
|
||||
איפה העז שטראמפ הכניס? היתה עז מלכתחילה - הבעיה בהסכם הקיים עם הסינים. הוא נוקט בטקטיקת המו"מ הקשוחה הרגילה שלו, כדי לגרום לסינים להתקפל. אני מעריך שהוא מעריך שיצליח לעשות זאת במועד מתאים לפני הבחירות (לא רק מפני שזה עשוי לעזור לו להיבחר שוב, אלא מפני שכנראה הוא ממש רוצה לשפר את ההסכם המסחרי. מדהים מה שפוליטיקאים יכולים לעשות לפעמים חוץ מהמניעים הציניים שיריביהם מייחסים להם). אין נוהג לקרוא בארה"ב תיגר על מועמד מכהן מאותה מפלגה. בוודאי לא מכאלה שהפסידו למועמד זה בסיבוב הקודם. גם בישראל זה לא ממש מקובל (למעט הספורט הלוקלי של מפלגת העבודה). (וכל מה שאמרת לא רלוונטי מתודולוגית לבלבניזם). |
|
||||
|
||||
אם כך אני משנה את הכותרת של הפתיל. העז היא המכסים. טראמפ מציג את המכסים כאילו סין משלמת אותם בזמן שהחברות והצרכנים האמריקאים משלמים אותם. כשהוא יוציא את העז כולם ינשמו לרווחה ויגידו- איזה כיף! אין מכסים! בסופו של דבר שנינו מסכימים שהסכם יושג לפני הבחירות (דבר שנראה לי שהוא טוב לסינים הרבה יותר מהסכם אחרי הבחירות). בוא נסכים שאם טראמפ יפטר את לייטהייזר לפני ההגעה להסכם המניעים שלו הם כמו שאני הנחתי, ולא כמו שאתה הנחת. אם אני קורא נכון את הסינים לא יהיה הסכם כל עוד לייטהייזר נמצא בצוות האמריקאי של המו"מ. בעניין נוהג בארה"ב: טראמפ שבר הרבה מסורות. המסורת היא גם שהנשיא הוא איש מפלגה שכיהן קודם לכן כמושל (רייגן, קרטר, קלינטון, בוש הבן, פ.ד.ר.), סגן נשיא (בוש האב, פורד, ניקסון, ג'ונסון) או סנטור (אובמה, קנדי, טרומן). יוצא הדופן היחיד מרוזוולט ועד טראמפ היה אייזנהאואר ש"גויס" למרוץ לנשיאות על ידי המפלגה. לכן לא יכולתי לסמוך על הנוהג ובדקתי. |
|
||||
|
||||
לא מסכים. לא מבין איך אתה יוצר בין הפיטורים האפשריים של לייטהייזר למניעיו של טראמפ. הוא טוב בהצגות ורוטציות של הסובבים אותו, כי זו דרכו. אין לזה קשר עם המניעים לאירוע כזה או אחר. העובדה שהוא עלה בצורה לא מסורתית, לא משנה את הצורה המסורתית בה עדיין נוהגים יריביו/מתחריו. |
|
||||
|
||||
ראה את הראיון אליו קישר אפופידס בתגובה 706990 ואולי התאוריה שלי על הקשר בין פיטורי לייטהייזר לבין הסכם לצורך יחסי ציבור תתברר. אני מסכים לסיפא. פשוט אחרי הדרכים הלא אורתודוקסיות של טראמפ הייתי צריך לבדוק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |