|
||||
|
||||
אני חושב שמחיקת האישומים הסדרתית ששרה נתניהו נהנתה ממנה לא היתה עוברת את מבחן בוזגלו. זה עבר אצלי בשקט בגלל תחושת המיאוס הכללית אחרי הלוליינות של בעלה. ואני אחזור בפעם המאה- זה שמעשים לא מגיעים לרף ההוכחה הפלילית הנדרשת להרשעה לא הופך אותם לראויים. אם ראש הממשלה מחליט על רכישת ציוד צבאי במיליארדים ואיש אמונו שהוא גם עורך הדין שלו, קרוב משפחתו ומנהל השקעותיו מרוויח מזה הון, זה לא בסדר. כשהוא עושה את זה בניגוד לדעת שר הבטחון והרמטכ"ל זה עוד יותר לא בסדר. אם ראש הממשלה מקבל מתנות בסכומים גדולים לאורך זמן ובעקביות זה לא בסדר. זו עבירה גסה על כללי אשר שנועדו למנוע ניגוד עניינים אצל שרים. אם הוא דורש מתנות כאלה זה עוד יותר לא בסדר. אם הוא מודה בעובדות אבל אומר שלא קרה כלום זה עוד יותר לא בסדר. זה גם לא בסדר להזמין ארוחות מבחוץ כשיש לך מבשלת בבית, אבל ליד הדברים הקודמים זה באמת נראה כזוטות. כל כך ירדו הנורמות המוסריות עד שכשאני מדבר על הבריכה שראש הממשלה מילא פעמיים בחודש בשנות בצורת, כשהמדינה מבקשת מכל האזרחים לחסוך במים, אני נתקל במבטים אטומים. חבורה של עבריינים מנהיגה את המדינה. לפעמים הם מורשעים, לפעמים לא מצליחים להרשיע אותם. הנשיא קצב היה מטריד מיני סדרתי שעשה מעשים מגונים בכפיה בעובדות שלו, אבל כל מה שעניין את המתווכחים הוא אם כן היה אונס או לא היה אונס. החדירה זה מה שחשוב או שנשיא המדינה הוא עבריין מין סדרתי זה מה שחשוב? בית המשפט מחליט אם היה אונס או לא. הציבור צריך להחליט שהוא מגנה את הנשיא שלו שהתנהג ככה לעובדות שלו, ומעולם לא הביע חרטה על מעשיו. קראת את הקישור שהבאת? איך הוא עומד ברמה דומה של נורמות מוסריות ירודות? |
|
||||
|
||||
אני מציע לשמור את מה שנתניהו כן עשה או לא עשה אבל בכל זאת זה לא בסדר, לאחרי שכל העניינים המשפטיים המוזרים שתלויים כנגדו יסתיימו, ואז אולי אפשר יהיה לערוך סיכום. גם נאמן רפול וקהלני הוצגו על ידי "שומרי הסף", פרקליטות ועיתונות, כעבריינים, וכשהכול הסתיים, לא נותר איש שחושב כך. פרשיית תיק המעונות ושרה נתניהו התנפצה בקול ענות חלושה, ובכך הסתיימה. כשדיברתי על שקט רועם הזכרתי גם את חוסר התגובות באייל, אך בעיקר התכוונתי לשקט מסביב. אם כבר רוצים להעמיד את הפרשה הזאת במה שאהרן ברק כינה "מבחן בוזגלו"1, אז הכל פועל הפוך. אם כלבי הציד של הפרקליטות הרודפים אחר טרפם תוך כדי נביחות והזלת ריר, זה מה שהצליחו להוציא, כנראה שאם שם יש איזה שהוא "כלום", מדובר ממש ב"זוטי דברים". אחרי "בוזגלו" הם לא היו טורחים כלל לרדוף. אם מזוז קיבל מאה אלף שקל מהמדינה בטעות וכשנדרש להחזיר הוא מסרב להחזירם, האין מדובר ב"ניצול טעות"? אנא הסבר איך שרה נתניהו "ניצלה טעות", באופן חמור יותר. כשאתה אומר "מדובר בעבריינים גם אם לא מצליחים להרשיע אותם", אתה כופר בחזקת החפות, ומוציא דיבה. אגב, אני אמרתי אולי יותר מפעם אחת שהפרקליטות ושי ניצן מתנהגים באופן עברייני, ואף הם לא הורשעו, אבל במקרה הזה אין שום רשות שיכולה לחקור אותם ולהביא להרשעתם כי הם עצמם הגוף החוקר, ואם בשנים האחרונות נוצר, וטוב שכך, מוסד מבקר הפרקליטות, הוכח שברגע שממונה איש שמנסה להזיז שם משהו הוא מועף (במקרה שלנו מועפת2) כמו טיל. הם כל כך חזקים שהם אלה שבוחרים את המבקר שלהם, ואם אין הוא משביע את רצונם הם מחליפים אותו. לעניין קצב, הבעתי את דעתי מספר פעמים על איך שאני רואה את הפרשה הזאת. בכלל לא היה מודבר על השאלה אם כן או לא הייתה "חדירה". א' מבית הנשיא אמרה לחברותיה כשכהנה כראש הלשכה של קצב שיש ביניהם רומן. אז אני מניח שאין שום וויכוח שבמקרה הזה "חדירה" הייתה. לא על כך בכלל מדובר. מהתרשמות כללית אני מניח שהאמת במקרים האחרים הייתה דומה. כל ההבדל בין שתי ה א' היה שבמקרה של האחרת לא נמצאה עדות של חברות שהיא אמרה שמתנהל רומן. לו במקרה היא לא הייתה מספרת לחברותיה שהיא מנהלת רומן עם הנשיא, היה אפשר לבנות אתה עדות מתאימה שהייתה מספיקה להרשעה אצל השופטים האלה. הרי אני שמעתי באזני ראיון אתה שבו תיארה אונס בלשכת הנשיא, וזה נשמע ממש לא מתקבל על הדעת. אבל בשביל השופטים שלנו אין שום בעיה ו"אין כל ספק". 1 ובבחרו בשם הזה, הוכיח שבנוסף לכל מגרעותיו הוא גם חסר טיפת טקט. 2 מדובר בשופטת לשעבר גרסטל שלא התביישה לומר ששי ניצן לא ראוי לעמוד בראש הפרקליטות. ראה איפה היא והיכן הוא. אני מקווה שהביטוי "לא לעולם חוסן" יוכיח את עצמו במקרה הזה. |
|
||||
|
||||
>> לשמור את מה שנתניהו כן עשה או לא עשה אבל בכל זאת זה לא בסדר, לאחרי שכל העניינים המשפטיים המוזרים שתלויים כנגדו יסתיימו למה? הרי מה שאני אומר שוב ושוב שלא רף ההרשעה הפלילית הוא מה שחשוב. למה אתה לא עונה לזה? ההתנהגות של נתניהו ספגה ביקורת חמורה עוד בפרשת עמדי, ולא העמידו אותו לדין. חבל שלא, כי אולי היה לומד שככה לא מתנהגים. בפרשת המתנות הוא חושב שמותר לקבל מתנות מחברים למרות שכללי אשר קובעים בפירוש שאסור. חשבון מים של 5000 ש"ח על חשבון המדינה בשנות בצורת הוא חוקי לגמרי1, אבל אף פעם לא אמרת לי מה דעתך על זה. למה צריך לחכות לסיום העניינים המשפטיים כדי לחוות על זה דעה? לדעתי הוא משתין עלי מהמקפצה. מה דעתך? >> פרשיית תיק המעונות ושרה נתניהו התנפצה בקול ענות חלושה...מדובר ממש ב"זוטי דברים" והסכמתי לכך שעם כל הפרשות האחרות, גם של שרה וביבי, וגם של כל העבריינים הקודמים מדרעי ועד אולמרט, כבר יש שחיקה. אני מנסה לדמיין את סוניה פרס ועליזה בגין עושות את מה ששרה נתניהו הודתה שעשתה. נכון, באווירה הנוכחית אם היא לא הורשעה אז אף אחד לא מוחה על ההתנהגות הזו. אתה חושב שזה טוב ככה שאף אחד לא מוחה? הרי בדיוק על כך אני מדבר- זה שאין הרשעה לא הופך את ההתנהגות הזו לזוטי דברים. לא פרשת ההובלות, לא הניסיון לגנוב את המתנות, לא הדרישה של מתנות מחברים, לא ההתנהגות כלפי העובדים במעון, לא הצרחות על הסיקור העיתונאי. איך היית מתייחס למכר שלך שהיה עושה רק אחד מהדברים האלה, שלא לדבר על כולם? גם אז היית אומר זוטי דברים? >> כשאתה אומר "מדובר בעבריינים גם אם לא מצליחים להרשיע אותם", אתה כופר בחזקת החפות, ומוציא דיבה. תגיד, אתה לא מתבייש? שמת מרכאות של ציטוט על המצאה שלך!! >> מהתרשמות כללית אני מניח שהאמת במקרים האחרים הייתה דומה. שופטי המחוזי התרשמו מהעדות של הקרבנות באופן בלתי אמצעי. שופטי הערעור קראו 7500 עמודים של פרוטוקול. על מה מבוססת ההתרשמות הכללית שלך? ראיון עם א' השניה? ותעשה לי טובה, אל תענה רק לאחד מהסעיפים. __________ 1 ואני מזכיר שוב- כשהתברר בעקבות עתירה שהוא צריך לשלם על מס כמו על כל תוספת למשכורת המיניונים שלו העבירו חוק שפוטר אותו מהמס הזה. |
|
||||
|
||||
לא אעשה לך טובה ואענה רק על עניין אחד, כי נמאס לי. כתבת: "חבורה של עבריינים מנהיגה את המדינה. לפעמים הם מורשעים, לפעמים לא מצליחים להרשיע אותם" אני שמתי במירכאות את תוכן דבריך אלה כפי שזכרתי אותם, כפי שלפעמים אני עושה. איני חושב שזכרתי תוכן אחר ממה שאמרת, למרות שהניסוח שונה, והמקורי אפילו יותר חריף, ולכן איני מתבייש. אבל אם זה כל כך מפריע לך, אתה יכול למחק מתגובתי את מה שאני שמתי במירכאות ולשים את המקור. מה שבקשתי לומר כלל לא ייפגע מכך. |
|
||||
|
||||
אמת דיברתי. תלמד לקרוא. >> אני שמתי במירכאות את תוכן דבריך אלה כפי שזכרתי אותם, כפי שלפעמים אני עושה. כדאי שתגמל מההרגל הזה. וגם מההרגל לענות רק על דבר אחד. שניהם לא מכבדים את הדיון. |
|
||||
|
||||
כדאי שתיגמל מההרגל להשיא לי עצות. |
|
||||
|
||||
תודה על העצה |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |