|
||||
|
||||
תודה על הקישור. הדברים של באנון בפתיחה נכונים ומדויקים. טראמפ אכן עושה את הדבר הנכון. בהמשך באנון סוטה לממבו ג'מבו כלכלי מופרך, שנועד כנראה לתמיכה ציבורית מבפנים, ופרידמן ממעיט בחכמתם של הסינים, אבל העיקרון נכון, וההערה השנונה על לייטהייזר (הוא מכיר כל שטיח שהסינים מכרו לנו בשלושים השנה האחרונות) יורדת לשרש העניין. באנון גם צודק לדעתי שזה לא יגמר ב G20 (ב 20 ביוני). אבל הסינים לא טיפשים. לדעתי כל המטרה שלהם במשא ומתן הזה היא למשוך זמן עד הבחירות של 2020, אולי הפריץ ימות. האסטרטגיה של הסינים היא כן להתחיל לייצר בעצמם את ה IP במקום לגנוב אותו, אבל בתנאים שלהם. הם כבר מעצמה כלכלית באותו סדר גודל של ארה"ב והאיחוד האירופי, אז אולי הם כבר מרגישים מספיק חזקים לעבור לשלב הבא, אולי לא. בכל מקרה הם מעוניינים להגיע אליו בתנאים שלהם ולא בכפיה. יש להם תכנית אסטרטגית ברורה וארוכת טווח שעבדה עד עכשיו בצורה יוצאת מהכלל. המטוסים המסחריים שהם ייצרו היו בהתחלה טורבו-פרופ חיקויים של אנטונוב הרוסיים משנות הששים, אבל ב 2021 הם יתחילו לספק את המתחרה שהם פיתחו בעצמם ל 737 Max ול A320. הפיתוח של הComac C919 [Wikipedia] התעכב, ואמנם הוא יהיה מיושן ב 10-15 שנה כשתתחיל האספקה, אבל עקומת הלמידה במטוסי נוסעים היא ארוכה וגבוהה. את CRAIC_CR929 [Wikipedia], המטוס רחב הגוף שיתחרה ב 787 החל מ 2027 הם מתכננים ויבנו בשיתוף עם רוסיה. טראמפ לא יצליח להפוך את אמריקה לגדולה שוב. ה Happy days של תחילת שנות הששים לא יחזרו. היא עדיין האימפריה הגדולה ביותר בעולם, אבל היא כבר אימפריה בשקיעה. המונופולים העולמיים (מיקרוסופט, גוגל, אינטל) הם עדיין חברות אמריקאיות, אבל הם לא משלמים מס לארה"ב. העובד האמריקאי, שממנו באים המסים של התקציב הפדרלי, לא מצליח לשפר את ההכנסה שלו כבר שלושים שנה. זה גם ההסבר הכי טוב ששמעתי להיעדר האינפלציה למרות ה"צמיחה"- מי שנהנה מהצמיחה הם רק החמישון העליון, וכאשר ההכנסה שלהם גדלה הם לא צורכים יותר. מי שצורך יותר כשההכנסה שלו גדלה הם בעיקר שלשת החמישונים התחתונים, והם לא נהנו בכלל מה"צמיחה". לכן ב 2018, "השנה הכי טובה בעשור האחרון" מכירות הרכב בארה"ב ירדו(!) |
|
||||
|
||||
השכלתי, אם כי על מקצת הדברים אני חולק: הסינים לא טפשים, אבל אני מסופק באשר ליכולת שלהם, כמו גם של חברות סגורות/היררכיות/סמכותיות אחרות1, לייצר חדשנות. באשר לאימפריה - התכוונת אולי למעצמה. ארה"ב נתפסה כשוקעת כבר לפני יותר ממאה שנה, עשרות שנים קודם להפיכתה למעצמה התרבותית, הכלכלית והצבאית המרכזית בעולם. אני מתקשה להעריך מה צופן העתיד, אך לעת עתה, למרות הנתונים המדאיגים שאתה מביא, איני רואה דעיכה משמעותית ארוכת טווח. להיפך. אגב, להפתעתי, פרידמן מסכים עם מדיניות טראמפ בעניין זה. 1 אם כי היפנים הם אולי מקרה מיוחד (חפש Triadic) |
|
||||
|
||||
תזכורת: טראמפ החל את ימיו כנשיא בשבירת המאמץ הבינלאומי נגד סין. כמוכן, אם הסינים לא ידעו לפתח בעצמם, הם יוכלו לקנות פיתוח (למשוך מפתחים או לקנות חברות). |
|
||||
|
||||
אבל הם שואפים למצב שהם יוכלו לפתח בעצמם. זאת האסטרטגיה ארוכת הטווח שלהם. הטאיוואנים (סינים בעצמם) עברו את אותה דרך: בשנת 1962 התמ"ג לנפש בטאיוואן היה דומה לזה של קונגו. הם עברו תיעוש מואץ בשנות השבעים שהטיס אותם קדימה ככלכלה תעשייתית מוטת ייצוא. בשנות השמונים חוקי הקופירייט שלהם היו מאוד חלשים (קניתי שם ספרים וקלטות "לפי משקל"). הם ייצאו "תואמי PC" זולים תרתי משמע לכל העולם והפכו לאחד מ"ארבעת הנמרים" של דרום מזרח אסיה עם תעשיית אלקטרוניקה רצינית. בשנות התשעים החלו להתפתח שם חברות ענק בתחום המחשב האישי- ACER, יצרנית המחשבים שהפכה ב 1995 לתשיעית בעולם במסירות, ASUS בתחום לוחות אם וכרטיסי מסך, MAG במוניטורים CRT, ו D-LINK ו EDIMAX בראוטרים ב 2003 הטאיוואנים ערכו רביזיה יסודית בחוקי הקופירייט כדי להתאים אותם לאמנות הבינלאומיות. לא כל החברות הצליחו לעבור מסטאטוס של יצרניות לסטאטוס של מפתחות. MAG, למשל, נכשלה במעבר ל LCD. אבל HTC, מנגד, שהתחילה מייצור לפטופים, פיתחה את הסמארטפון הראשון שרץ על אנדרואיד (ב 2008). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |