|
||||
|
||||
הגבלת הפלסטינים בעזה למוצרים ישראלים בעבור רווח לא נובעת מ''תכונה'' יהודית אלא ממנטליות ישראלית מעוותת הנגרמת כתוצאה מחוסר מימשל תקין באופן כללי ומהתרגלות לשליטה והגבלה של חיי הפלסטינים ללא קשר לעניני ביטחון דווקא (הגם כי זהו התירוץ הקבוע לעוולות) באופן ספציפי. |
|
||||
|
||||
אם העזתים רוצים לקנות מלקי בברלין, ישראל אוסרת עליהם זאת? הראה לי הוכחה להאשמה הזאת. |
|
||||
|
||||
קודם שתתיר את האיסור על חופש המעבר לברלין. |
|
||||
|
||||
הענייניות הידועה של ארז. |
|
||||
|
||||
אתה זה שהסיט את דיון. ידוע לך יפה מאוד שלא מדובר על חופש הרכישה של פלסטינים בודדים (במידה והם אכן זוכים להגיע למקום אחר) אלא על המוצרים המועברים לכלל הרצועה. |
|
||||
|
||||
לא ידוע לי. אני מניח שלו הפלשתינים כיחידים או כקבוצות היו מעדיפים מוצרים לא ישראליים ודורשים אותם, איש לא היה מסרב להם, כי באמת אין שום עניין לנצלם כדי להרוויח כסף מעזה העלובה. אם אתה חושב שאני טועה הוכח זאת. |
|
||||
|
||||
ראה כאן: "כיצד מרוויחה הכלכלה הישראלית מהסיוע? למרות מחאות רבות מהצד הפלסטיני, הסכמי פריס שנחתמו באפריל 1994 מהווים עד היום את ההסכמים הכלכליים העיקריים שמסדירים את היחסים הכלכליים בין מדינת ישראל ובין הרשות הפלסטינית, כולל רצועת עזה. מעטפת המכס נשארת בשליטה ישראלית ולכן יש פטור ממכס על ייבוא מוצרים ישראלים לשטחים, אבל יש תשלומי מכס לייבוא של מוצרים מבחוץ. ארגוני הסיוע מחויבים על פי האמנות שלהם לתת את הסיוע ההומניטרי היעיל ביותר. עליהם לקנות את המזון הזול ביותר האפשרי כדי לסייע למספר הגדול ביותר של אנשים במסגרת תקציב נתון. למרות שמזון הוא זול יותר בירדן ובמצרים, ייבוא מזון מירדן וממצרים לשטחים הכבושים כרוך בתשלום מכס. המכס אמנם בעיקרון מוחזר לקופת הרשות הפלסטינית, אבל זה לא מהווה שיקול עבור ארגוני הסיוע, ולכן הם מחויבים בעצם לקנות את רוב הסחורות שלהם מחברות ישראליות, אלא אם כן ייבוא ממדינה שכנה יהיה זול יותר גם לאחר חישוב המכס. בנוסף, תקנות ישראליות בשם הביטחון מחייבות את ארגוני הסיוע להשתמש בחברות הסעה והובלה ישראליות ובכלי רכב ישראלים משום שחברות פלסטיניות לא מורשות להיכנס לשטחי ישראל כדי לאסוף סחורות משדה התעופה או מהנמלים. אפילו יותר חשובה העובדה שלפלסטינים אין מטבע ואין בנק מרכזי, וכל כספי הסיוע חייבים להיות מומרים לשקלים. המטבע הזר נשאר בקופת בנק ישראל (וגם בנקים מסחריים ישראלים גובים עמלות רבות בדרך). למעשה, המשמעות של כל זה היא שמדינת ישראל מייצאת את הכיבוש: כל עוד הקהילה הבינלאומית מוכנה לשאת בעלות הכספית של דחיית המשבר ההומניטרי, התוצאה היא שחברות ישראליות מספקות לשם כך שירותים ומוצרים ומקבלות תשלום במטבע זר, מדובר בייצוא." |
|
||||
|
||||
המחוייבות היחידה שאני רואה כאן היא ש"ארגוני הסיוע מחויבים על פי האמנות שלהם. . .", כלומר לא מדובר בדרישה ישראלית אלא בדרישה של ארגוני הסיוע מעצמם. כל היתר הוא שיקולים כלכליים. פטור ממכס על מוצרים ישראלים הוא הטבה שנותנת ישראל. עד כמה שאני מבין לולא הפטור הזה לפלשתינים זה היה עולה יותר וישראל הייתה מפסידה את תשלומי המכס. ובכלל כל ההסדרים האלה נוצרו בזמן שלטון ממשלת רבין ביילין. יש לך ביקורת על רבין בעניין זה? אין פלא שהמקור שאליו שלחת אותי הוא אתר של שמאל קיצוני. הם כותבים שם עובדות נכונות, אבל נותנים להם מעטה פרשני מוטה. לא תמצא פרשנות כזאת אפילו בקרב שמאל "נורמלי". שום דבר לא נעשה כאן לתפארת כלכלת ישראל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |