|
||||
|
||||
מטרת הלחץ בחקירת הנערים הייתה הוצאת הודאה, משום שלא הייתה להם ראייה אחרת לחשד שלהם. אני מניח שבחקירות של הפלשתינים אם יש לחץ מטרתו מציאת האמת, גילוי חשודים אחרים וכדומה ולא יצירת ראיות. האם אתה מכיר מקרים שבהם מחבלים לא הודו והורשעו רק על סמך הודאה? כשאני רואה אותם בבית המשפט הם תמיד מודים בחיוך רחב, ומתגאים במעשיהם. זה שונה. |
|
||||
|
||||
צורת החקירות השערורייתית של פלסטינים היא נוהל קבוע. בצדק מזדעקים על כך גם כשהיא מופעלת על נחקרים יהודים אבל לא שומעים מילה כאשר זה נעשה בגדר שגרה על פלסטינים. ההודאה היא לא הוכחה לביצוע המעשה כאשר היא נעשית בעינויים. לגבי מקרה הנערים, הסיבה שלא היו ראיות היא שנתנו לסביבתם להשמיד ראיות מצולמות במקום להחרים אותן לאלתר. אבל אל דאגה, במקום שבו יהודים מזוכים מחמת הספק, לפלסטינים לא היו מוותרים. |
|
||||
|
||||
גם אי התייחסותך לתוכן דבריי הוא נוהל קבוע. |
|
||||
|
||||
בהחלט התייחסתי. ראה דבריי על ההודאות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |