בתשובה להיא, 05/05/19 21:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לגבי הערך בויקיפדיה - אונס בדוי זו האשמה חמורה בהרבה מהטרדה מינית, לא על זה שאלתי. כך או כך, הפרופ' מהציטוט סותר את עצמו בתוך אותו משפט (''אין בארץ מידע מהימן באשר לשיעור תלונות השווא'' מחד ו''יש הרבה יותר מקרים של עבירות מין שלא מדווחות מאשר מקרים של תלונות שווא על עבירות שלא בוצעו'' מאידך). אם אין נתונים לא ניתן לומר, ורצוי גם לא להאמין, למי שטוען ששיעור תלונות השווא הוא נמוך, כי מדובר בדברים הנובעים מדעה ולא מידע. מה שאני לא מבין זה למה חקירה וענישה ראויים במקרים של פגיעה מינית בנשים צריכים לבוא על חשבון חקירה וענישה ראויים על תלונות שווא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מהתגובה שלך לא ניתן להסיק שאתה שואל על הטרדה מינית. האדון המצוטט אינו סותר את עצמו. הצץ שוב בנתונים. אין מידע מדוייק על מספר תלונות השווא על תקיפות מיניות. יש נתונים כלליים על תיקים שנסגרים מחוסר אשמה, שמן הסתם תלונות השווא - אם קיימות - יכללו בהם. כלל המקרים למספר שנתונים שמאוגדים ביחד מגיעים למספר דו ספרתי. מצד שני כלל המדווחות על תקיפות מיניות במרכזי היעוץ לתקיפה מינית בכל שנה מגיע למספר תלת ספרתי. כ10% מתוכן מתלוננות בפני הרשויות. והמסקנה המתבקשת: "יש הרבה יותר מקרים של עבירות מין שלא מדווחות מאשר מקרים של תלונות שווא על עבירות שלא בוצעו" אלמנטרי ווטסון יקירי. אתה יכול כמובן לטעון גם שמבין המקרים שמסתיימים בחוסר הוכחות או אפילו בהרשעות יש תלונות שווא. אבל אפילו אם אנחנו מאמצים את נקודת המבט הפרנואידית, ומחליטים שבכל המקרים הללו מדובר בתלונות שווא, עדיין לא הגענו למספר תלת ספרתי. מש"ל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים, לא היה ניתן להסיק את כוונתי ולכן אבהיר: טרם ראיתי כל נתון אמין המאשש שתלונות שווא (באופן כללי) הן תופעה שולית. החשבון שלך שגוי מכיוון שאין מידע אמין בנוגע לכמות תלונות השווא (וגם קשה להשיג נתונים כאלו) וההנחה שלך שרק מה שנגמר בחוסר אשמה מעיד על תלונת שווא היא, ובכן, לא מציאותית. לא ווטסון, לא אלמנטרי ולא מש"ל. עקב תגובתך חיפשתי מקורות מידע לנושא ומצאתי את המחקר הבא, הכולל בתוכו הפניות למחקרים אמיתיים ולא לדעות וחישובים על נייר טיוטא: קישור לפי מקור זה, ישנם מחקרים הנוקבים מספרים של בין 30%-70% של תלונות שהתבררו שלא נכונות (להבדיל מתלונות שווא, בסטטיסיקה הזו נכללות תלונות בהן צד אחד חושב שהוא צודק) אשר הוגשו בגין פגיעה בילדים כחלק מתהליך גירושין. כמו לפי לפי מקור זה ישנו מחקר אחר (מקנדה) שמצא ש- 40% מהתלונות שהוגשו כחלק מתהליך גירושין היו שקריות ביודעין. האם אני מאמין במספרים הללו עבור מה שקורה אצלנו בארץ? לא יודע. אבל אני לא הייתי מעז לטעון בביטחון שהם נכונים, כפי שאת טוענת לגבי הממצאים ההפוכים. כך או כך, השורה התחתונה שלי תלויה ועומדת - למה חקירה וענישה ראויים במקרים של פגיעה מינית בנשים צריכים לבוא על חשבון חקירה וענישה ראויים על תלונות שווא? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |