בתשובה להיא, 05/05/19 21:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם את מבקשת לערער על הקביעה שגבר בישראל שהתלוננו עליו תלונה כוזבת במשטרה על תקיפה מינית ואונס (או סתם "איומים") חשוף לכמויות גדולות (הרבה יותר) של סבל והשפלה? את משווה את ההשפלה של לקיחת טביעות אצבעותיו של אדם נורמטיבי שלא עשה דבר רע, וצילומו ב"מאג שוט" כאחרון העבריינים, בילוי לילה במעצר בחברת עבריינים ופושעים, הרחקה מביתו, ניתוק מילדיו, לחשושים במקום עבודתו מצד רפי שכל ש"מאמינים למתלוננת בכל מקרה" (במקרה הטוב) או איבוד פרנסתו (במקרה הרע), ל"סבל וההשפלה" שעוברת מתלוננת השווא כרוכים בחקירה (ונניח אפילו שהחוקרת אינה ידידותית) בת כמה דקות במשטרה ואולי עימות עם קורבן העלילה? האם את מבקשת לערער על הקביעה שיש אינטרס מובנה לאשה שנמצאת בסכסוך אזרחי עם גבר (למשל במסגרת גירושין, פיטורין, חוב בשכירת דירה, סכסוך שכנים, אהבה נכזבת וכו') להעליל עליו עלילות שווא? ושבאין סנקציה פלילית על כך אין שום דבר שמונע זאת ממנה? שעורכי דין אף מייעצים ללקוחותיהם לנהוג כך? שיש נשים (בחברה הערבית) שקיום יחסי מין מרצון עם גבר זר הוא גזר דין מוות בשבילן עבור כבוד משפחתן ורק עלילת שווא כאילו היה זה אונס יכולה להצילן ממוות? האם את מבקשת לערער על הקביעה שהוראה 2.5 של הפרקליטות מאיינת את החוק המטיל אחריות פלילית על מעלילי עלילות ומהווה דה פקטו עיר מקלט לעבריינים חסרי מצפון שמנצלים את המשטרה כשוט בסכסוך אזרחי? האם את מערערת על הקביעה שהההוראה הוצאה בחוסר סמכות מוחלט ותוך ניגוד אינטרסים מובהק של פרקליטת המדינה? הנה דוגמה טובה , עד כמה קל לעבריינית מרושעת שנכנסת למונית ומודיעה לנהג שהיא מעשנת לו במונית, וכשהוא מבקש ממנו לצאת מהמונית שלו, היא מעלילה עליו כאילו הוא מתקיף אותה מינית. אם היה כרוך בזה "סבל והשפלה" כדבריך, היא לא היתה מתחילה בזה כלל. מזלו של נהג המונית שהיתה לו מצלמה ברכב, אחרת היה במינימום מאבד כמה ימי עבודה אם לא את פרנסתו. ושאלת אגב: האם היית מאמינה לאשה שטוענת שגבר ביצע מעשה מגונה בפניה לפני עשרות שנים, והיא לא התלוננה על כך כל אותן שנים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לשניכם- Two wrongs don't make a right מצד אחד שיעור הפגיעות המיניות הוא עדיין עצום, ורק 13.7% מהפונים למרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית גם הגישו תלונה במשטרה (זה מתאים לכך שרק 8.4% מהתקיפות המיניות של הפונים מבוצעות על ידי אדם זר- 40% הן מתוך המשפחה ו 46% ממכר קרוב או בעל סמכות1). זה אומר שחייבים לנקוט אמצעים על מנת למגר את התופעה החמורה והנפוצה הזו. ראוי לציין ש 98% מהפוגעים הם גברים. מצד שני תקנה 2.5 הפכה בדיעבד לשוט נגד בני זוג חפים מפשע, וגרמה לפגיעה חמורה במהלך חייהם וזכויות האדם של גברים רבים שספגו תלונות שווא, תלונות שלא היו מוגשות אילו היתה סנקציה על המתלוננת. תחליטו על מה אתם מדברים. אין עוררין על כך שהפוגעים מינית הם גברים, ושהנפגעות (בעיקר מעל גיל 12) הן נשים ושהתופעה חמורה ונרחבת. מאידך אין עוררין על כך שגברים הם אלו שנפגעים מתלונות שווא. האם יש לכם פתרון לאחת משתי הבעיות או שאתם רק רוצים לזעוק את זעקת הנפגעים? אם הראשון, לא שמעתי אותו. אם השני- אני לא רואה מקום ללעומתיות בדיון. זעקת הנפגעים מסוג אחד לא צריכה לבוא על חשבון שעקת הנפגעים מהסוג השני. _______ 1 הנתונים מתוך נתוני מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית לשנת 2016 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אריק, אני מבקשת בכל לשון של בקשה שלא תגזור גזרה שווה ביני ובין ארסמוס הטרול.1 האם קראת בעיון את הערך בויקיפדיה על הנחיה 2.5 שצירפת לדיון או את ההנחיה העדכנית שמצורפת לשם? כי אני סבורה שדאגותיך לגבי איזושהי הפרה מובנית בזכויות האדם בתקנה מוטעית. ההנחיות המקוריות נגעו למקרים שבהם המתלוננים נתונים ללחץ סביבתי. כאן מסבירים את זה באופן רהוט לטעמי. תתחיל ב"האם באמת איש/ה שמעלילה עלילת שווא לא תיתבע...?" אם אין לך את אורך הנשימה הדרוש. אבל הייתי ממליצה לקרוא את כל המסמך. בנוסף לכך, בנוסח העדכני המצורף למעלה הניסוח התמתן ולא לא נותר הרבה חוץ מרף יותר גבוה בשיקול להגשת תביעה (סעיף 22). יש לך התנגדות לכך שפרקליט המחוז יחליט בנושאים הללו אם להגיש תביעה? האם זה קשור לאנקדוטה של הפונז? לא בדיוק. אם מה שהוא מתאר מדוייק, אז מדובר בתלונת שווא שלקח כחודש לברר. אכן תסבוכת אמיתית, אבל זה לא קשור להנחיה 2.5. ומה עם המקרים של תלונות שווא שהמשטרה / פרקליטות בחרו לסגור את התיק? יש ברוך השם במדינת ישראל סף הוכחה גבוה לתביעות פליליות. להזכירך, מעל 40% מהתיקים של תלונות על תקיפות מיניות נסגרים משום שהם לא עומדים בסף ההוכחה הגבוה הזה. בעסה, אבל אפשר לתבוע תביעה אזרחית. ושוב, זה לא קשור להנחיה 2.5. הייתי מוסיפה משהו על מה ניתן היה לעשות במדינת ישראל על מנת שהגשת תלונת אמת על תקיפה מינית תהיה פחות טראומטית. אבל זה כבר נושא אחר. 1 מבין התרגילים הרטוריים הלא מאוד מתוחכמים של ארסמוס: א. בהודעה שבו הוא מלא תלונות על עלילות שווא הוא עצמו עוסק בהעללה כאשר הוא מספר לנו שביניש ודורנר כתבו את מה שכתבו למטרות אישיות נלוזות. כל מי שמכיר את הנפשות הפועלות, וגם את הנושא המשפטי, מבין שמדובר בשקר וכזב. ב. מפזר פצצות עשן לרוב לגבי הנחיה 2.5 - שהוא מתעקש לקרוא לה "תקנה". ראה למעלה ג. מסיט את הדיון במכוון. אני שואלת אם הוא מבין ש*נפגעות תקיפה מינית* עוברות השפלה וייסורים, והתשובה שלו היא ש*מתלוננות שווא* אינן סובלות. ד. מנסה לבנות מצג עיוועים כאילו יש נורמליזציה של עלילות שווא - דבר שאין לו אחיזה במציאות. ה. מתגאה קבל עם ועדה שטמן לי מלכודת באמצעות שאלה שהציב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם היית מאמינה לאשה שטוענת שגבר ביצע מעשה מגונה בפניה לפני עשרות שנים, והיא לא התלוננה על כך כל אותן שנים? כן, מכמה סיבות: א. לא תמיד הייתה אווירה אוהדת לתלונות של נשים. ב. המחיר הנפשי בחשיפת האדם כקורבן הוא גבוה ולא נעים. ההתמודדות הנפשית עם מצב כזה היא קשה וצריך אומץ להתלונן במרחב הציבורי. ג. מול אדם בעל עמדה חזקה עם הגנה משפטית יקרה קשה לעמוד, בנוסף על השמצות ושקרים שהמתלוננת מקבלת כתגובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניחוש: המגיב לעיל ניסה להפיל בפח ולרמוז לסיפור של גנץ מהכפר הירוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך לנחש, הוא כתב את זה במפורש בתגובה לארז, שנמחקה, כי הוא לא היה יכול להתאפק והיה חייב להוסיף עלבון אישי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, אבל ממילא סיפור גנץ עדיין לא מהווה בשום פנים ואופן הוכחה ניצחת שכל מקרה שנידון על ידי הקורבן 40 שנה לאחר שהתרחש הוא סיפור בדוי. גם לא סיפורים שעולים לאחר 70 שנה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |