בתשובה לארז לנדוור, 04/05/19 19:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
וואו, אז פתאום כשנוח, וויסגלס הוא מעיין אמת שאפשר לסמוך על כל מילה... וייסגלס וסיפורים לשעת לילה מאוחרת מצד אחד, ומציאות מצד שני - תכנית ההתנתקות הוכרזה ונפתחה עם בקשה לתיאום עם הרשות, הרשות הסכימה ואפילו הוקמה מנהלת, לאחר לחצים מהרחוב והרעידות בכיסא של הראיס הוא הכריז שהוא פורש מהתיאום. חודש לפני עוד יצא שרון בקריאה פומבית ישירה מפיו באמצעי התקשורת לאבו מאזן לחזור ולתאם את המהלך אחרת יהיה כאוס ברצועה - אבו מאזן סירב. אבל מהכפתלי, ישראל אשמה תמיד כי ארז סובל מגזענות הפוכה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיף להאמין לווייסגלס מאשר לך מכיוון שאם דבריך היו נכונים ישראל הייתה מבליטה ומדגישה אותם במסגרת תעמולת ה''אין פרטנר'' שמפמפמים לנו במשך שנים. אם בחרה שלא לעשות זאת, גם בתגובה לביקורת שהוטחה בממשלה מצד שמאל בזמנו, זה אומר דרשני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה דברים שוויסגלס אומר: הוא הזכיר כי כשההחלטה על העקירה התקבלה, בסתיו 2003, מי ששלט ברשות הפלסטינית היה ערפאת. "ראינו בו אחד מהאויבים הגרועים של ישראל ולא ניהלנו עימו מו"מ", סיפר ויסגלס. "לאחר שאבו מאזן תפס את השלטון ברשות הפלסטינית - ההתנתקות הייתה בתיאום מלא עם הפלסטינים, כל המהלכים היו בתיאום מוחלט עם אבו מאזן. והנה, תכירו בבקשה מציאות - ארז, ארז - מציאות: סגן הרמטכ"ל ועוזר שר הפנים הפלשתינאי נפגשו לתיאום הנסיגה אריאל שרון, יציע כנראה לעבודה שמונה תפקידי שרים, בהם תיק מיוחד שייבנה לשמעון פרס, שעיקרו התיאום הבינלאומי של ההתנתקות ושיקום עזה. אבל לומשנה, אין עובדה שתצליח להזיז אותך מהקונספציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהקישור הראשון: > "הרגע הקשה שלי הייתה השתלטות החמאס על עזה שהיתה דבר בלתי צפוי", גילה מנהל לשכתו של אריאל שרון. "שרון אמר לי שמי שחושב שהכיבוש יוכל להימשך לנצח – טועה. מי שחושב שנוכל להחזיק תחת כיבוש מיליוני פלסטינים טועה טעות חמורה". אבל בשנים הללו: בשנת 2006, לקראת הבחירות, ישראל רצתה למנוע מהחמאס להשתתף בבחירות. אבל נסוגה מכך עקב לחץ אמריקאי. לאחר מכן, החמאס הרכיב ממשלה. היו כוחות משטרה נפרדים: של הנשיא ושל ראש הממשלה. כוחות הבטחון של הנשיא היו במצב גרוע בהרבה בין השאר בגלל שישראל חנקה את המימון לרשות. החמאס קיבל באותן נים מימון נדיב ממדינות אחרות. אחרי 2007 ישראל הבינה (באיחור) את הטעות אחרי שגם הרשות הבינה (באיחור) את הטעות. שניהם החלו לשתף פעולה בגלל האויב המשותף. אלו היו גם השנים של ראש ממשלה פלסטיני מוצלח (פיאד). אבל מאז עליית נתניהו ישראל דוחקת בהדרגה את הרשות, והרשות מבינה את הרמז ופועלת יותר ויותר נגד ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מבין את הקשר, אתה מדבר על תקופה מאוחרת יותר. ארז טען שהמצב בקנטים בגלל שישראל ביצעה את ההתנתקות בצורה חד צדדית. זו האשמה לא נכונה עובדתית ולא נכנס לוויכוח היותר עמום אם ראיית עולם כזו היא פועל יוצא של גזענות הפוכה. מהרגע הראשון, ובמשך כל הדיונים הפומביים בכנסת על חוק ההתנתקות הקריאה הייתה לתיאום עם הפלשתינים, שילוב של גורמים בין לאומיים לתמיכה כלכלית ופוליטית ברצועה והמשך הסטאטוס קוו לגבי אישורי עבודה בישראל וכל השאר. כל הגורמים הרשמיים שעסקו בתכנית הודיעו שההתנתקות תתקיים עם תיאום או בלי תיאום אבל הושקעו מאמצים רבים ללכת בכיוון ה'עם התיאום' שהיה הרבה יותר משתלם לישראל. הרשות בתחילה שיתפה פעולה בצורה פומבית אבל הרחוב הפלשתיני ובעיקר הרצועה שהיה בשלב מעבר לתמיכה בחמאס יצא נגד 'הבגידה של הפת''ח' - האויב צריך לצאת מהשטח בלי משא ומתן ובלי עזרה. למרות שהתיאום, כמו תמיד, התקיים ברציפות מאחורי הקלעים, הודיעה הרשות מלחץ פוליטי על הסתלקות ממנהלת התיאום - שרון יצא בקריאה אישית לאבו מאזן לחזור לתיאום חודש לפני הביצוע אך הרשות סירבה. כל מה שכתבת הוא נכון בחלקו הגדול, לישראל יש שורה מכובדת של טעויות וקריאה לא נכונה של המפה, אבל לא צריך להוסיף האשמות דמיוניות שישראל אשמה בכך שההתנתקות הייתה חד צדדית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין התנתקות ''בתיאום'' לבין התנתקות כתוצאה מהסכם. המקרה הראשון הוא שהצד הפלסטיני מיודע על מהלכי הצד הישראלי אבל לא פעיל. המקרה השני הוא ששני הצדדים פעילים בביצוע והשטח המפונה מועבר בצורה מסודרת לידי הרשות. מכיוון שזה לא קרה כך, השטח היה פרוץ להשתלטות החמאס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי וויכוח מהותי עם המשפט הזה (חוץ מזה שגם יש הבדל בין מה שרצוי למה שמצוי והסכם שלום כולל עם כל מדינות ערב והאסלם זה הכי סבבה אבל זה לא אומר שאתה אמור לשבת על הידיים ולא לעשות כלום עד שהאפשרות הזו הופכת ריאלית). אבל זה לא קשור למה שאמרת בתגובה המקורית - "לא. "פתרון" שאיננו כרוך בהידברות עם הצד השני משאיר את מצב המתיחות הקיים על כנו. שרון לא רצה להידבר עם אבו-מאזן ולכן הצד שצריך להידבר איתו כעת הוא החמאס. בעתיד זה אולי יהיה הג'יהאד אם לא גרוע יותר. אבל הימין בתפיסתו הפשטנית תמיד יוכל להגיד שזה בגלל ההיתנתקות עצמה." זו האשמה דמיונית, מצוצה מהאצבע, שחוגים בשמאל הסהרורי חוזרים עליה כבר שנים כי זה משרת את הנרטיב של 'ערבי טוווווב, ישראל רעעעעעע' (חוץ מהתרנגולות הישראליות, הן בסדר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידברות במובן של חתירה להגיע להסדר מדיני, לא של תיאום מול הרשות שנעשה גם בימי עראפת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |