בתשובה לeasy, 16/04/19 12:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני יכול להסכים על ״לא בלתי אפשרי״. אבל ״לא בלתי אפשרי״ זה ממש מעט להאחז בו. לא השתכנעתי שזה לא מופרך מהיסוד ו/או חסר כל טיעון סביר שמחזק את תאוריית הקונספירציה הזאת. כל עוד זה המצב, אני נאלץ להשאיר את זה באותה מגירה כמו ״ביגפוט״ ו״מגדל 7״ (גם הם לגמרי לא בלתי אפשריים). על פי הערך בויקי: 25% לא יודעים לענות אם היתה או לא היתה קונספירציה לגבי מגדלי התאומים, 7% מאמינים שישראל אחראית, 15% מאשימים את הממשל בקונספירציה ו-7% מאשימים גורמים אחרים. רק מיעוט של 46% מקבלים את הגירסה המשעממת של פיגוע טירור על ידי אל קאעידה. אלו אחוזים גדולים יותר ממצביעי ליכוד. ההתנשאות הזאת כלפי 54% מהנסקרים היא לא ראויה (?). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת מקווה שהסקר הזה הוא מארה”ב ולא מישראל. שם האמון במוסדות המדינה נמוך משמעותית מאשר בישראל. בכל אופן, אני נשאר בעמדתי שמדובר בשני סדרי גודל שונים לגמרי של “לא סביר”. אבל גם אם נניח שמצביעי הליכוד ראויים לבוז ולהתנשאות עליהם, איך זה עוזר לנו בחיים (בהנחה ששנינו רוצים בהחלפת השלטון בישראל)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בהחלט צודק שזה לא עוזר. איך הבוז וההתנשאות כלפי הגרבוזים שבינינו עוזרת לנו בחיים? אנשים הפסידו (שוב) בחירות. הוצאת הקיטור וההתנשאות של המחנה שלך זה טבעי/אנושי ודי כסף קטן לעומת ההתנשאות והלכלוך שמגיעים מהצד השני. התקוה לשיח טהרני וכבוד מוחלט לזולת (גם כשהוא יורק עליך) מאוד מתאים למצביעי מרצ. לפלפים שלא יודעים איפה הם חיים :-). בגלל זה 4 מדנטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע למי אתה מתכוון שאתה מדבר על בוז והתנשאות כלפי הגרבוזים שבינינו ואני מקווה שאתה לא מתכוון אלי, אבל אם כן אז אתה טועה ומתנהג בעיני כמו ילד קטן שאומר "לא, אתה". אני גם לא בטוח מי נכלל בקבוצת ה"גרבוזים", אבל נניח שמדובר ביאיר גרבוז ואנשים נוספים מתחום התקשורת והתרבות שמביעים את דעתם הפוליטית באופן שמנוצל על ידי הצד השני כדי לחזק את המחנה שלהם. אני לא בז להם ובטח לא חושב שאני יותר חכם מהם או יותר טוב מהם. אני מסכים במקרים מסוימים עם דעתם (אני למשל חושב שמנשקי קמעות הם ברוב המקרים אנשים שטופים באמונות תפלות) או חולק עליה (אני לא חושב שמצביעי הליכוד פועלים נגד האינטרס העצמי שלהם), ולפעמים מסכים עם הדעה אבל חושב שהמילים שבהן השתמש הדובר היו פוגעניות שלא לצורך והסיטו את הדיון מהדעה הנכונה לצורת ההבעה שלה, כך שמטרת האמירה הוחמצה. אני לא חושב שלדברים שאותם "גרבוזים" אומרים יש השפעה אמיתית על תוצאות הבחירות. הם משכנעים את המשוכנעים, מעצבנים את החולקים, וכשהצד השני מגיב בארסיות או באופן ענייני, גם הוא משכנע את המשוכנעים ומעצבן את את החולקים. מה שאני כן מנסה להגיד, זה שגישה מתנשאת לא מועילה (וגם לא מאוד מזיקה). אני חושב שאם ננסה יותר לכבד ולהקשיב, אולי גם יותר יכבדו אותנו ויקשיבו לנו. יש כאן גם סיכון מסוים, שאולי "נראה את האור" ונבין שהצד השני בכלל צודק. זה קרה לכמה אנשים שהיו בשמאל (או לפחות טענו ככה) ועברו צד. אני לא יודע למה אתה חושב שאני מוציא קיטור ומתנשא על המחנה שלי. אני לא טוען שאנחנו לא בסדר, אני לא טוען שאין אנשים טיפשים, אלימים ומושחתים בימין, אני לא טוען שהשמאל מפסיד בבחירות בגלל יאיר גרבוז, עודד קוטלר או דודו טופז, אני לא טוען שנתניהו הוא צדיק וחף מפשע, אני לא חושב שיש לי דרך מדהימה לנצח את הבחירות הבאות, ואני כן גאה בעמדה המוסרית שלי שמביאה אותי פעם אחר פעם להצביע למר"צ. אני בסך הכל מנסה להביע כאן עמדה שהצד השני הוא לא עדר חסר בינה, רדוד, אלים, שטוף מוח ומושחת שמצביע ביבי באופן עיוור, אלא מורכב ברובו מאנשים שמפעילים שיקול דעת ומגיעים למסקנה (המוטעית, לדעתי) שהבחירה הטובה ביותר עבורם אישית ועבור המדינה בכלל היא הליכוד או אחת ממפלגות הלוויין שלו. אין לי שום ציפיה לשיח טהרני ואני לא מכבד את מי שיורק עלי, אבל אולי לצערך ואולי להפתעתך, אף אחד ממצביעי הליכוד שאני מכיר לא ירק עלי עד היום. הגישה שלך היא קצת פטאליסטית: לא משנה מה נעשה ואיך נדבר, לא נוכל לשכנע את הצד השני לשנות את דעתו, אז בואו לפחות נרד עליו ונרגיש מה זה מתוחכמים וצודקים. גם זה לא יביא למר"צ יותר מ-4 מנדטים. נראה לי שהסיבה העיקרית לחולשת השמאל נובעת גם מהתנהגות הפלסטינאים וגם ממגמה של החלשות הליברליזם שהחלה לפני כשני עשורים (אולי מאז 11.9.2001 ואולי אפילו לפני זה) גם בישראל וגם בעוד מדינות בעולם המערבי. אני לא בטוח שיש מה לעשות נגד זה חוץ מלהתאזר בסבלנות, לא להתייאש, לא לשבור את הכלים ולקוות שיום אחד הדעה הזאת תהיה שוב פופולרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רכבת חרישית נכנסת ברגעים אלו לתחנה של מפלגות הסמול. אם הם ישקעו במרק של דיכאון ועלבון, הרכבת תחלוף מבלי שירגישו בה. 2 ארועים נראה שהולכים לקרות. ליברמן יחזור לכסא שרהב"ט והצעת חוק הגיוס שלו/של צה"ל תעלה על סדר היום. מפלגות הסמול צריכות לבחור בין הגישה המשתלבת, להציע חקיקה ששרהב"ט חייב להיות ח"כ מטעם הסיעה הגדולה בקואליציה, או לחילופין לנקוט בגישה הבדלנית ולהתנגד לחוק הגיוס ולהציע ביטול גיוס החובה. האופציה הגרועה ביותר עבורן, היא לא לעשות כלום, קריא להצביע בעד חוק הגיוס כדי להרגיז את החרדים ולהסתפק במחאות מילוליות כנגד מינוי מנהיגה של מפלגה קיקיונית לאיש שחותם על הוראות היציאה לדרך, שאולי אין ממנה חזרה, של חיילי צה"ל. לא צריך תבונה יוצאת מן הכלל, כדי להבין שהמציאות מצליחה לעתים קרובות לתעתע במי שמנסה לחזות מהלכים קדימה. יתכן שיקרו הארועים אחרת, אבל הבחירה בין השתלבות לבדלנות על הפרק בכל מקרה. אם יש משהו שצריך ללמוד מבחירות אלו, זה שלבחירה בהשתלבות עשוי להיות מחיר יקר מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד שהצלחנו לשכנע אותם לקרוא מחנה פוליטי שלם על שמך... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוב. נראה שהגיע הזמן לוותר על החידוד הזה ''סמול''. כנראה לא היה מוצלח אף פעם. בזמנו מצא חן בעיניי על משקל ''קטן קטן אבל ממזר''. בינתיים גיליתי ש''קטן קטן אבל נמושה'' יותר מתאים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |