 |
אין שם דפוס דומה בין שני המקרים. הדרכים שונות, הזמן שלקח לפתות אותם שונה באופן מהותי (אחד קרה תוך פחות מיומיים השני תהליך איטי ומחושב והדרגתי) אין שם אמירות דומות (היית מצפה שהוא ימחזר את עצמו וימכור את אותם משפטים לשניהם). לשניהם לפי הרשת יש עניין בירושה שמייקל השאיר ותובעים את העזבון - זה מחליש את הטיעונים שלהם. האחד ההורים הורחקו במניפולטיביות השני ההורים עלו על קרוון והשאירו את הילד שלהם עם מייקל לשבוע. האמת שאני בטוחה שזה לא הולם מה שנעשה שם ואני לא רוצה לשפוט את ההורים שהתפתו להפקיד את הילדים שלהם - אני משערת שהכל כל כך מוגזם ומדהים וחלומי וכל כך מפנק וטומן בחובו הבטחה לכוכבות עבור הילד. אבל אני לא בטוחה שזה הגיע לכדי המעשים שהשניים מתארים. ובכל מקרה, מכיוון שמה שנשאר זה ":הוא אמר והשני כבר לא איתנו להשיב.." צריך לתת לו להנות מהספק. כמובן שאם מישהו מרגיש שזה דוחה אותו להקשיב לג'קסון אפשר להבין ולכבד. אישית אותי זה מטריד אבל אם הייתי עורכת מוזיקלית לא בטוחה שהייתי מרשה לעצמי להסיר אותו לצמיתות מאיזה פלייליסט. הייתי מרגישה שזה לא הוגן. גם ככה סיפורי אונס הם מסובכים כי זה מילה כנגד מילה אבל אני חשה כאשה ששמחה על התהליכים שמובילה תנועת METOO שדווקא סיפורים סנסציוניים מסוג זה של "אחרי מות" מחלישים אותנו הנשים והנפגעים באשר הם. גם גנדי הואשם בהטרדות מיניות ונדמה לי אפילו אונס על ידי נשים שאני מכבדת ומאמינה לכל מילה שלהן אבל בשל העובדה שזה קרה אחרי מותו אני לא חושבת שצריכה להיות לזה משמעות מעשית (את יום הזכרון לגנדי צריך למחוק מלוח השנה לא בגלל התנגותו המינית המפוקפקת שאינה ניתנת להוכחה אלב בשל היותו גזען עלוב). במקרה של מות הנאשם אני חושבת שצריך להיות דבר מה נוסף שתומך בסיפורם של המתלוננים.
ובאופן כללי ברגע שיוצר נמצא אשם בהתנהגות פושעת אני חושבת שזו החלטה אישית אם לפסול אותו כליל או לא. אני חושבת שכאשר המדובר בעמדה גזענית מיזוגנית אנטישמית אנטי ישראלית וכדומה יותר קל להשלים עם היצירה ומספיק ציון עמדותיו. כאשר המדובר במישהו שידוע שפגע בפועל באנשים לי אישית אני מניחה יהיה קשה להמשיך ולהנות מהאמנות של אותו אדם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש