בתשובה לאריק, 01/04/19 14:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"... קונפליקטים בין קבוצות של בני אדם שמחזיקות בערכים שונים פנה בדרך כלל לאלימות...״ ובדיוק בשביל המצאנו שיטה חלופית לאלימות לקבלת החלטות כשיש מחלוקת, שיטה שעובדת בהצלחה יחסית כבר די הרבה זמן, קוראים לזה דמוקרטיה. ״...מעולם לא הצלחתי לרדת לסוף דעתך״ באמת? נראה לי מובן מאליו, בטח הרבה יותר פשוט מדעתך (שעדיין לא מובנית לי, בעיקר משום שאתה מדלג עםל 70% מהשאלות שלי וכל המן מוסיף עוד הצהרות לא מוסברות לנימוק שלך). אני אנסה לנסח את דעתי מההתחלה בתגובה נפרדת. ״אתה חושב שהערכים שאתה מחזיק בהם הם אבסולוטיים, אבל אחרים מחזיקים גם הם בערכים (שונים לגמרי) שהם חושבים שהם אבסולוטיים...״ לא, אתה טועה. הערכים שאני מחזיק בהם הם אבסולוטים (בהגדרה), יש אחרים שמחזיקים בערכים אחרים שגם הם אבסולוטים (בהגדרה) ולדעתי הם טועים (ז״א הערכים שהם מחזיקים בהם הם לא מוסריים, אבל עדיין אבוסולוטים). הערך: ״לא תרצח״ הוא ערך אבסולוטי. הוא חל על כל הסובייקטים באותה מידה. להבדיל הערך ״לא תרצח במידה ואתה ג׳ינג׳י״ הוא ערך רלטיוויסטי (הוא חל רק על הג׳ינג׳ים). הויכוח הוא לא על האם ״לא תרצח״ הוא אבסולוטי אלא על האם ״לא תרצח״ הוא ערך מוסרי (לדוגמא, ״לא תצחק״ הוא ערך אבסולוטי אבל לדעתי הוא לא נכון). ״"מה טוב" היא לא שאלה שניתן להכריע אמפירית כמו "האם העולם שטוח"״ ניסית פעם להוכיח שהעולם שטוח למי שבטוח שהוא לא שטוח? בסופו של דבר, מאחורי ההוכחות האמפיריות נמצאת האמונה בלוגיקה, בנכונות הקלט מהחושים שלנו ובנכונות הידע שלמדנו מאחרים, בלעדיהן אי אפשר להוכיח שום דבר. גם מאחורי התפיסה ההומניסטית יש אמונה (בחיי האדם כערך שעומד בפני עצמו). אני לא יכול להוכיח את האמונות שלי (אחרת הן לא היו אמונות, והיו אמונות אחרות שעומדות בבסיסן שאותן לא הייתי יכול להוכיח). אבל, בהתחשב בעובדה שגם אתה מקבל את ״לא תרצח״ ככלל מוסרי, וכמו שראינו, הוא כלל אבסולוטי, אתה מקבל את קיומו של המוסר האבסולוטי, ולכן אני מתייחס לטענה כנגד המוסר האבסולוטי כאל אוננות אינטלקטואלית. ״...אני מציע שתקרא את ליבוביץ'. אפילו התקציר בויקיפדיה יספיק כדי שתוכל להתווכח איתו במקום איתי...״ קראתי הרבה, אני חושב שהמסקנה שהגעתי אליה היא נכונה. להתווכח עם ליבוביץ אני לא יכול. ״...הטוב והרע הם יצירי כפינו...״ לא יצירי כפינו באותה מידה כמו שהמונה ליזה היא יצירת כפינו. המוסר שלנו נובע, לדעתי, מהאמפתיה שלנו לסבל שאחרים מרגישים, והאמפתיה הזאת, לדעתי, היא יצירת כפיה של האבולוציה, והרע והטוב שהגדרנו נובע, ברובו, מאותה אמפתיה בסיסית שאנחנו חשים לבני אדם אחרים (אם כי, חשוב לציין, הסיבות שגרמו להגדרת הטוב והרע לא משנות את עובדת קיומן). זה לא מקרה שרצח הוא רע ולריצה אין ערך מוסרי. זאת הסיבה שכדי לשכנע את רוב האנשים לבצע מעשים רעים אתה צריך לשטוף את מוחם (ולספר להם סיפורי מעשיות על השבטים האחרים שאינם באמת בני אדם, ושיש להם דעה קולקטיבית...) בזמן שכדי לשכנע אותם להמנע מרוע אתה צריך לתת להם לחיות את חייהם. ״... זה משנה לדיון משום שהחברה- השבט- שהאדם משתייך אליה, בין אם זה אוהדי הפועל או צרפתים או חסידי ויז'ניץ, מטמיעה בו ערכים״ מצטער, עדיין לא הבנתי. למה אתה מחפש את הקבוצה הגדולה ביותר? למה קבוצת הנשים או קבוצת אוהדי הכדורגל לא גדולה יותר מקבוצת העם? למה קבוצת האומה, או היושבים ביבשת מסויימת או דוברי שפה מסויימת לא נחשבת? למה בעלי סוג דם מסויים לא נחשבים? ״...פשוט יותר נוח לדבר על זה כך מאשר לומר...״ אבל הפשטות הזאת, כמו שראינו, מובילה אותך למסקנות שגויות. ״... הרצון להשתייכות שבטית בנוי בנו״, כן, כאמור, אני משתייך (member of) הרבה קבוצות, אבל אני לא שייך (owned) לאף קבוצה. אתו שורש אבל לא אותה משמעות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש תחליף לאלימות. אולי בקרה יותר טובה עליה. >> גם מאחורי התפיסה ההומניסטית יש אמונה (בחיי האדם כערך שעומד בפני עצמו). אני לא יכול להוכיח את האמונות שלי... נו, אז אנחנו מסכימים. לי יש סט אמונות שונה משלך, ולכן סולם הערכים שלי שונה משלך. גם אם אצלי "לא תרצח" הוא כלל מוסרי, יכול להיות לי ערך חזק ממנו שיתגבר עליו כאשר הם בקונפליקט. באותה מידה שיש לנו אמפתיה יש לנו גם שבטיות, סקרנות, דחף להצליח, שאיפה לכח וכן הלאה. כולם פנים בזהות האנושית. אצל אנשים מסוימים זה גובר ואצל אחרים האחר. אם דנקנר מספר לעצמו סיפור כדי להתעשר על חשבון הציבור הסיפור הזה הוא ביטוי של סט הערכים שלו. >> למה אתה מחפש את הקבוצה הגדולה ביותר? אני לא מחפש, רק מציין עובדה. לכן כשעמים נמצאים בקונפליקט (ועל זה אנחנו מדברים) האו"ם לא יכול כל כך לעזור. כולם משתייכים לקבוצה ולא שייכים לה. אגב, את ההבדל בין שייכות להשתייכות אני מביא בוויכוחים עם הצד השני שאומר "ארץ ישראל שייכת לעם ישראל" ואני אומר ההיפך- העם היהודי שייך (במובן של הזיקה החזקה של ההשתייכות, ולא של הבעלות) לארץ ישראל. כמו שאהוד מנור ז"ל שייך לבנימינה, ולא בנימינה שייכת לאהוד מנור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...באותה מידה שיש לנו אמפתיה יש לנו גם שבטיות, סקרנות, דחף להצליח, שאיפה לכח..." אזניים, ידיים, רגליים... כן, יש לנו הרבה דברים, חלקם גורמים לנו להתנהג כיצורים מוסריים, חלקם גורמים לנו להתנהג כאנשים לא מוסריים, וחלקם לא משפיעים על המוסריות שבהתנהגות שלנו. "... . אצל אנשים מסוימים זה גובר ואצל אחרים האחר." אנשים מסוימים מקשיבים למלאכים הטובים של טבעם ואחרים נכנעים לשדים שבטבעם. אנשים מסוימים רוצחים ואונסים ואנשים מסוימים לא. אנשים מסוימים מוסריים ואחרים לא. לאנשים מסוימים יש סט ערכים מוסרי ולאחרים לא. אם כולנו היינו מוסריים לא היה טעם בלתת לזה שם. מה בעצם הייתה הפואנטה שלך? "אני לא מחפש, רק מציין עובדה. לכן כשעמים נמצאים בקונפליקט (ועל זה אנחנו מדברים) האו"ם לא יכול כל כך לעזור." מה? א. כאמור (פעם שביעית?) זאת לא עובדה. הבאתי לך מספיק קבוצות אחרות גדולות יותר. ב. הטענה שלך הייתה: " חברת בני אדם הגדולה ביותר היא עם. כדי לממש חלק מהערכים הללו, לנהוג ולחיות על פיהם, העם זקוק להגדרה עצמית." כמו שראינו ההנחה לא נכונה, אבל גם אם היא הייתה נכונה, (שואל בפעם השביעית) למה מהגודל היחסי אתה מסיק שיש צורך בהגדרה עצמית? ג. מה הקשר לאו"ם?! נראה לי ששכחת את הטיעון שלך. "כולם משתייכים לקבוצה ולא שייכים לה." יפה. זהו. זה כל מה שאני אומר כבר שלוש תגובות. "... את ההבדל בין שייכות להשתייכות אני מביא בוויכוחים עם הצד השני שאומר..." אי לא רואה את עצמי מחויב לעמדת מראה של כל מי שאני לא מסכים איתו. אם הצד השני אומר ש"ארץ ישראל שייכת לעם ישראל" אז אני אומר: "עם ישראל, כמו כל עם אחר, הוא לא ישות מוגדרת היטב, ולכן שום דבר לא יכול להיות שייך לו, ובוודאי לא ארץ, שמעצם היותה ארץ לא יכולה להיות שייכת לשום גורם". קצת מורכב, אבל זה משהו שאני עומד מאחוריו, שאני יכול לנמק, ושאני באמת חושב שהוא נכון ולא סתם משחק מילים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |