בתשובה להאייל האלמוני, 22/02/19 19:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
OK, אני חושב ששוב חזרנו ללב לבה של המחלוקת שכאן. אאל"ט, בין הבודדים מלכתחילה שהתיחסו לטיעון שלי נגד הסמול הממוסד (העבודה ומרץ), גם אתה נמנה עם אלו שהעלו את השאלה הנכונה של האם מותר/נכון להצביע רק על פי עניין אחד ויחיד. התשובה הברורה כאן היא שלא. אין לי אלא לחזור ולהסביר שאני רואה בעניין הפרטי של היחס לפרשת ילדי תימן הנעדרים, אינדיקציה ברורה ומובהקת לחוסר האופי והיושרה של מובילי המפלגות הנ"ל. באופן עקרוני, אני מאמין שתפקיד הבוחר אינו לבחור את הדרך אלא את מורי הדרך. ההשקפה הזו מיחסת את שורשי הדמוקרטיה למשהו עמוק ועתיק הרבה יותר מאשר ערכי הליברליזם התקין פוליטית של סוף הצאה העשרים. באשר לטיעון שלך "מי שמתנגד להמשך שלטון הליכוד צריך להצביע למפלגה שהוא יודע שלא תחבור לליכוד בקואליציה". העניין הוא שאתה לא יודע. הויכוח בעניין הספציפי של מי ישב עם הליכוד ומי לא, אולי יוכרע בעתיד הקרוב (ואולי לא). בויכוח הכללי של כמה ברצינות צריך להתיחס להבטחות של מועמדים פוליטיים בזמן בחירות, אתה בודאות טועה. ע"פ תוכן דבריך, אני מנחש שאתה צעיר ממני בהרבה, וצפויות לך עדיין, אכזבות רבות מאד בעניין זה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"... אני רואה בעניין הפרטי של היחס לפרשת ילדי תימן הנעדרים, אינדיקציה ברורה ומובהקת לחוסר האופי והיושרה של מובילי המפלגות הנ"ל." ויש לך מפלגות עם יותר אופי ויושרה?! איזה? "...ההשקפה הזו מיחסת את שורשי הדמוקרטיה למשהו עמוק ועתיק הרבה יותר מאשר ערכי הליברליזם התקין פוליטית של סוף המאה העשרים..." איזה שורשים בדיוק? ערכי הליברליזם נולדו הרבה לפני המאה העשרים. "...העניין הוא שאתה לא יודע" אני כן. חד משמעית. גם מר"צ וגם המפלגות הערביות לא ישבו בקואליציה עם הליכוד. אני לא יודע אם אתה צעיר או מבוגר ממני, אבל לקרוא על מנת ללמוד מניסיונם של אחרים שנינו יודעים. יוסי שריד ומפ"ם פרשו מהמערך והקימו את מר"צ (יחד עם ר"צ של אלוני) בגלל הכניסה של המערך לממשלת האחדות הראשונה, ומאז (כמו גם לפני כן) הם עקביים לגמרי באי כניסה לקואליציה עם הליכוד (כולל אי כניסה לממשלות של אולמרט ושרון). המפלגות הערביות אפילו לא הצטרפו לקואליציית האחדות הלאומית של אשכול. בויכוח הכללי, כמה צריך להתייחס להבטחות של פוליטיקאים מסוימים, לא הבאתי לי שום נימוק (מלבד התייחסות לגילי) שתגרום לי לפקפק בצדקתי. "... אני מנחש שאתה צעיר ממני בהרבה, וצפויות לך עדיין, אכזבות רבות מאד בעניין זה." מהניסיון שלי (שכאמור, כולל לא רק את מה שהתרחש במהלך חיי) ציבור הבוחרים מאכזב הרבה יותר מהפוליטיקאים. אני לא מבין את ההיגיון שבלבחור בשקרן כרוני ואז להתאכזב שהוא משקר בזמן שיש לך את האפשרות לבחור במי שמתקשה לשקר. זה מה שאתה (לפי ההצהרות שלך) הולך לעשות, ולכן לא פלא שאתה הולך להתאכזב אחרי הבחירות. זה לא עניין של גיל, זה עניין של יכולת לא לחזור על אותה טעות פעם אחרי פעם בתקווה שהתוצאות יהיו שונות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |