 |
קל מדי ליפול למלכודת הזו.
נכון ששטרייכר הוצא להורג בשל פשעים נגד האנושות (בפועל נגד יהודים) ולא בשל פשעי מלחמה. ונכון שהפשעים הללו היו בעיקרם תעמולה. מצד שני, הנס פריטשה שהיה מעין סגן של גבלס והיה אחראי על שידורי הרדיו זוכה במשפטי נירנברג.
שטרייכר היה אדם מתועב ולראייה גם חבריו על כסא הנאשמים תיעבו אותו ואויבו הראשי היה גרינג. קל לכן לשער ששופטי נירנברג עשו לעצמם מלאכה קלה ותלו אותו בשל התיעוב שחשו כלפיו, בתור היחיד שלא הואשם בפשעי מלחמה.
למעשה לא נעלמה הבעייתיות הזו מעיני שופטי נירנברג. בשל הרצון המפורש של השופטים הרוסיים לתלות את כל הנאשמים כאיש אחד ובשל הכוונה (אולי לא מודעת) שלהם, להפוך את משפטי נירנברג למשפטי שדה חסרי השפעה משפטית, השופטים האחרים היו מודעים לשאלות הללו.
בעניין שטרייכר, פסה''ד ציין במפורש, שהתעמולה הארסית והרצחנית נגד היהודים ב''דר שטירמר'' דוקא בזמן שאותם יהודים נרדפו בפועל ע''י המשטר הנאצי (בעיקר בתקופה של חוקי נירנברג וליל הבדולח, אבל גם בעת גירושם והשמדתם) צריכה להיחשב כסיוע לרצח.
בכך קבע ביה''מ את העיתוי של ההסתה כקריטריון של הפליליות שלה. בניגוד לפריטשה, שטרייכר, לא יכל אפילו להתכסות בגלימת ה''מלאתי הוראות''.
אעיר עוד, ששטרייכר היה חבר בכיר בהנהגה הנאצית (בעיקר בתפקידו במועצת הגאולייטרים). העובדה שנדחק משם בשל מאבקי כוחות ויריבותו עם גרינג, ולכן לא זכה לתרום את תרומתו האישית להשמדה בפועל של יהודי אירופה, לא צריכה לעמוד לזכותו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש