|
הרמה הסוציואקונומית דומה. פרט מעניין הוא שבשכונה שלי ממוצע הציונים של תלמידים מסוציואקונומי בינוני היה גבוה מזה של אלו שבאו מרקע סוציואקונומי גבוה. בשני בתי הספר יש אפס תלמידים מרקע סוציואקונומי נמוך. אבל בהסתכלות סובייקטיבית- האיכות של ההורים בשכונה שלי גבוהה בכמה דרגות. ראיתי את זה בהבדל בהתנהגות בסופר השכונתי בשתי השכונות. המעורבות של ההורים, גם בפעילויות וגם בתכני הלימוד גבוהה בשכונה שלי, והמעורבות החברתית של בית הספר גבוהה. אבל שני ההבדלים הכי גדולים לדעתי הם באוריינטציה של בית הספר למצוינות, וזה לגמרי בזכות המנהלת, ובאפס סובלנות לאלימות, וזה בזכות המנהלת וההורים גם יחד. בזמני לא ייחסתי חשיבות רבה לעניין האלימות, כי בדור שלי הלכנו מכות בהפסקה דרך קבע כשעשוע. אבל כשראיתי את תוצאות המשוב של התלמידים הקשר בין בית הספר כסביבה בטוחה - גם פיזית וגם מילולית- לבין בית הספר כמקום שנעים לתלמידים לשהות בו והם סקרנים ונלהבים לתהליך הלמידה נעשה ברור כשמש. אני חושב שלא התלמידים עושים את בית הספר אלא המנהל וההורים.
|
|