בתשובה לתשע נשמות, 08/03/19 12:43
או במילותיו של אלי שרייבר (חתולי) 704690
נועה ו • בתשובה לתשע נשמות שבת, 9/3/2019, 1:49
כאן יש:
גברים גרושים מתאבדים יותר.
ב-‏2010 גרושים בתאבדו פי 4.8 מנשואים ופי 2.8 מרווקים.
ב-‏2014 היחס הוא פי 5.5 מנשואים ופי 3 מרווקים.

הייתי אומרת שזה משהו אחר: לגברים קשה לשתף, לחלוק את הבעיות שלהם והם צוברים וצוברים. לנשים יש חברות איתן הן חולקות בעיות.
גברים נשואים חולקים עם אשתם בעיות, עם חברים, כאמור, הם לא יחלקו.
גרוש מוצא את עצמו לבד. גם אלמנים מתאבדים יותר משיעורם באוכלוסיה.
או במילותיו של אלי שרייבר (חתולי) 704713
תשע נשמות • בתשובה לנועה ו יום ב', 11/3/2019, 10:50
קודם כל, הנתונים מטרידים מאד כיוון שהם מזכירים את העובדה (הלא-כל-כך ידועה) שהתאבדויות הן גורם המוות הלא-טבעי המוביל בארץ, כ-‏50% יותר מתאונות דרכים (גם בקרב מכרי זה המצב, כפי שכתבתי בתגובה 669779). יתכן שעדיף לאריק לכעוס על שרי החנוך הבריאות והרווחה בגלל עצירת המימון לתכנית למניעת אבדנות מאשר על שרי התחבורה והבט"פ בגלל השיטור בכבישים. יתכן גם שאילו משאבים כמו אלה שמופנים לניטור הפלסטינים ברשתות החברתיות כדי לגלות מי מהם רוצה לבצע פיגוע התאבדות היו מופנים גם לניטור הרשת העברית היינו יכולים להציל לא פחות חיים.

לענין הגרושים, המספרים לגביהם אכן מטרידים עוד יותר, אם כי אני לא מצאתי בהם את האקדח המעשן שיעיד שגרושים (כפי שארגוניהם טוענים) נדחפים להתאבדות בגלל מערכות משפט ורווחה שכופות עליהם הסדרי משמורת, מזונות וראיה לא שוויוניים ושמנתקות אבות מילדיהם בקלות רבה בגלל תלונות אמיתיות או שקריות (ללא ענישה על תלונות שקריות). יתכן שהטענות נכונות, יתכן אפילו שבמקרים מסוימים גברים אכן הגיעו להתאבדות מסיבות אלה, אבל אני לא מצאתי בנתונים ראיות לכך שדווקא אבות גרושים מתאבדים בשעור גדול יותר משמעותית שהייתי מיחס אותו לכך.

אני חושב שהיכולת לשתף היא חלק מהענין, אבל לא כולו. גם אנשים שיש להם פסיכולוג (או אדם אחר) לשתף אתו מתאבדים - לפחות בקרב המכרים שלי שהתאבדו כמעט בלי יוצא מהכלל היה רקע נפשי קודם, ואם אדם לוקה בדכאון קליני אז זה לא דבר שאפשר לפתור ב-"שב, ספר לי מה מעיק עליך". אנשים בדכאון כזה מרגישים שאין בכלל טעם לשתף, שהבריאים לא מבינים בכלל את עומק התהום השחורה של הייאוש שבתוכו הם מצויים. אבל למי שנמצא במסגרת של נישואין (ובוודאי עם ילדים) יש עוד הרבה יתרונות: קודם כל, יש מי שרואה אותו, שיכול להציע או להזעיק עזרה אם צריך, שיכול להזכיר לקחת את התרופות אם צריך, שידבר עם גורמי מקצוע וכו'. העובדה שאדם לא נמצא לבד עם עצמו גם עשויה למנוע ממנו לשקוע במעגל קסמים של יאוש שמזין את עצמו מעצם זה שהיא דורשת ממנו לקום ולעשות דברים. האחריות שיש לאדם כלפי בת זוג (ובוודאי כלפי ילדים) היא גורם שמעניק משמעות ומסייע בבלימת הסחפויות לכיוון האבדני. גם מצוקות אחרות (כלכליות, משפטיות וכו') הן בדרך כלל פשוטות יותר בזוג מאשר כיחיד. כמובן, עצם הטראומה של גירושין, עזיבת הבית, צמצום הקשר על הילדים וכו' עלולה להיות טריגר. וכפי שתהיתי לעיל - יתכן שאותם מאפיינים של האישיות שמוליכים אחר כך להתאבדות הם גם אלה שמובילים לגירושין. קשה מאד לחיות עם אדם שלוקה בדכאון.
או במילותיו של אלי שרייבר (חתולי) 704718
הפונז • בתשובה לתשע נשמות יום ב', 11/3/2019, 14:55
''שמנתקות אבות מילדיהם בקלות רבה בגלל תלונות אמיתיות או שקריות (ללא ענישה על תלונות שקריות)'' - מנסיון של חברים קרובים, הקלות הבלתי נסבלת של להעיף גבר מילדיו, ביתו וכל רכושו בשיחת טלפון (שקרית) יחידה היא אחת הפינות החשוכות והמפחידות יותר של מערכת החוק הישראלית.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות