|
||||
|
||||
קישור לכללי אשר סעיף 6. (3) איסור קבלת שכר והכנסות אחרות: (א) שר לא יקבל שכר או טובת הנאה, זולת שכרו שמשלמת לו המדינה; |
|
||||
|
||||
תודה. זהו שהקשר למתנות מחבר באמת מוטל בספק, ונראה לי שאני שוב חוזר לסורי בעניין תיק 1000. שם הסעיף הוא "קבלת שכר והכנסות נוספות", וסעיפי המשנה מחזקים את הרושם שלא מדובר כאן במתנות. בחוק המתנות לא מתביישים להגיד בפרוש את המילה "מתנות", ואיני חושב שיהיה מישהו שיגדיר מתנה כשכר או הכנסה נוספת. מה דעתך על הדוגמה שהבאתי מספר פעמים שבה שר מקבל מתנה בחתונתו? האם לדעתך כללי אשר אוסרים דבר כזה? נראה לי שאני חוזר לסורי, וכרגע אני גם מתפלא שרובינשטיין הזכיר את כללי אשר בפרשת ויצמן אם ויצמן אמר שמדובר במתנות. אולי רובינשטיין לא הכיר בהעברות הכספים כמתנות. אבל סיגרים ושמפניה נראים בפרוש כמתנות, וקשה להגדירם אחרת. |
|
||||
|
||||
אני חושב ש"טובת הנאה" זה ברור מספיק. אבל אפשר להיעזר במה שחושבות רשויות המס על מתנות, ומתי מתנה מפסיקה להיות מתנה: ככלל, כספים המתקבלים כמתנה אינם חייבים במס בידי המקבל. "המבחן לסיווג התקבול כמתנה או כהכנסה בידי המקבל, הוא האם התקבול ניתן בתור מחווה של הבעת תודה במישור הרגשי, כנדיבות לב גרידא, או שמא כתמורה וכגמול עבור שירות שניתן על ידי מקבל המתנה. שירות יכול שיהיה גם מתן עצות, קידום אינטרס עסקי וכדומה".1 "אין הבדל עקרוני בין כסף לבין שווה כסף. מה שחשוב זה הנסיבות. ברור שמתנה כספית בנסיבות של אירוע משפחתי אינה חייבת במס, גם אם מדובר במעביד שמגיע לחתונה של עובד שלו"1 "מתנות מזדמנות וספורות, ספונטניות אינן באות בגדר התעשרות בת מיסוי. הן נטולות מקור. הן אינן נובעות מנכס הון כלשהו. אין מנגנון האוסף אותן מן העץ. כשיש ציפייה מסוימת לקבלתן, ציפייה זו מוגבלת היקף ונובעת היא מהתקיימות נסיבות אישיות ופרטיות, מתת הולדת, מתת חג, נישואין, אירוע משפחתי או חברתי דומה, מתנות הניתנות בשל קשר משפחתי, חברתי והדברים ידועים...כאשר ניתן לזהות מנגנוני איסוף והפקת הכנסה, כאשר קיימת מחזוריות, ציפייה מצד המקבל להכנסות מסוג זה, כאשר מדובר בהיקפים ניכרים, כשהמתת חורג מהמקובל בנסיבות דומות אלמלא תפקידו, מעמדו או תוארו של מקבל המתנה, כל אילו יתמכו בראיית אותה התעשרות כחבה במס ובת מקור"2 "יודגש, כי גם מקום בו מתקבל תשלום אצל אדם מבלי שהיתה חובה משפטית לתשלומו, ומבלי שהיתה ציפייה לקבלתו אצל המקבל, ואף אם התשלום וולנטרי ומותנה ברצונו הטוב של הנותן, אין בכל אילו כדי לשלול את אפיון התקבול כהכנסה."3 __________ 1 ג׳ק בלנגה, רו״ח ועו״ד סגן נשיא לשכת רואי חשבון. 2 שופט בית המשפט המחוזי מגן אלטוביה בפסק דין אבוחצירה נ' פקיד שומה 3 חוזר רשות המסים |
|
||||
|
||||
ההתרשמות שלי מהציטוטים שהבאת היא שאי אפשר להגדיר את השמפניות והסיגרים שקיבל נתניהו אלא כמתנות, ובפרוש לא כהכנסות. יש בציטוטים האלה גם תשובה די ברורה לשאלת המתנה בחתונה ששאלתי. בפרוש מדובר במתנה. נראה לי שכללי אשר לא חלים על אלה. |
|
||||
|
||||
המתנות שקיבל נתניהו נכשלות במספר מבחנים מהציטוטים שהבאתי. הן לא היו ספונטניות, מזדמנות וספורות. הן היו מחזוריות ועקביות. הן היו בהיקפים ניכרים. היתה ציפיה מצד המקבל, למעשה דרישה, להכנסות האלה. הן עוברות רק מבחן אחד- אם נתניהו קיבל אותן גם כשלא היה בפוליטיקה, כפי שאתה אומר, אז לא תפקידו ומעמדו של נתניהו גרמו להן להיות כל כך גדולות. |
|
||||
|
||||
לא במקרה ההגדרות שהבאת ארוכות ולא ממש ברורות כי לא פשוט לקבוע מתי מתנה היא מתנה. אבל אולי יש איזה מבחן נוסף. בתיק 1000 המאשימים עצמם קוראים לכך "מתנות" ולא הכנסות. בפרשת ויצמן קראו לכך "העברות כספים", אך לא בפרוש מתנות, למרות שלטעמי גם שם מהיה דובר במתנות ולא בהכנסות, ומראש לא היה צריך להתעסק עם כל זה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |