|
כן ולא. מצב מי התהום תלוי מאד בסוג הקרקע ובתנאים האקלימיים. בקרקעות חוליות, חלחול המים לקרקע מהיר ביותר (שאלת את עצמך פעם לאן הולכים כל המים שיורדים בחולות אשדוד? הם יורדים למטה), ושינוי מפלס מי התהום הוא מהיר יחסית גם בלי מעורבות אדם (קרי - שאיבה). בקרקעות גיר יש תופעות קרסטיות, של חלחול המים למעמקים, וזה מה שקורה לכל השלג בחרמון - מדי אביב, יש שפיעה מוגברת של מים במעיינות לרגלי החרמון. ברם, יש עוד סוגי קרקעות ואקוויפרים. מתחת לחולות חלוצה ועגור שאותם רוצה ברק לתת מתנה לפלסטינים, יש מאגר עצום של מי תהום מליחים (ז"א, לא ראויים לשתייה, אך מליחותם נמוכה יחסית לים והתפלתם זולה יותר). באזור זה, כמויות הגשם הינן זניחות, ומאגר זה למעשה אינו מתחדש, כך שראוי להתייחס אליו כמאגר לשעת חירום בלבד שניתן להשתמש בכל טיפת מים בו רק פעם אחת (אין מילוי חוזר). בבקעת שיזפון שבנגב הדרומי, התגלה בשנים האחרונות מאגר ענק של מי תהום מליחים. ההבדל הוא בקרקע שהיא סלעית - גירית יותר, כך שחלחול מים לקרקע הוא עוד יותר איטי. אזור זה נהפך לצחיח ככל הנראה לפני 6000 שנים (כל בקעת עובדה והסביבה זרועות ביישובים פרהיסטוריים רבים), ובאופן כללי, בדרום הארץ המאגרים כמעט ולא מתמלאים מחדש, ומכילים מים מתקופות עתיקות מלפני אלפי שנים. הבעיה העיקרית היא שאנו שואבים מהמאגרים יותר מכמות המים שנוספת אליהם מדי שנה. בחורף תשנ"ב - 92/91 - מפלס האקוויפרים (החוף וההר) עלה בהרבה (איכות המים דווקא הורעה בגלל שטיפת מזהמים רבה למי התהום). המפלס ירד מאז שוב בעיקר בשל שאיבת היתר שנמשכת עד היום הזה.
|
|