|
||||
|
||||
מתוך כתבה על המבצע הצה"לי שהסתבך לאחרונה בעזה (ההדגשה שלי): "'הם סיפרו ללוחמים במחסום שהם מעבירים חולים ממרפאות לבתיהם ויש להם כיסא גלגלים בחלק האחורי של הטנדר', סיפר גורם בחמאס, 'הם הציגו את תעודות הזהות שלהם אבל הלוחמים שאיישו את המחסום היו חשדניים, כי המבטא והקולות שלהם לא תאמו את השטח ממנו אמרו שהגיעו'." חרף מאמצי הצנזורה, ברור לכולם שלפחות חלק מהכוח הצה"לי הורכב מדוברי ערבית ילידיים. אז מסתבר שלפעמים אפילו זה לא מספיק. |
|
||||
|
||||
"ויאמרו לו אמור-נא שיבולת ויאמר סיבולת וגו"' מזה זמן אני תוהה באשר למבטאים איזוריים, ועד כמה ישראלים יהודים חפים מהם. ערביי ישראל מזהים מגוון מבטאים שונים, ברזולוציה של כמעט כפר או איזור קטן למדי. לעומת זאת, הבדל המבטא אצל דוברי עברית ילידי הארץ כמעט ולא קיים, אולי עד כדי ה-ח' ו-ע' שהולכים ונעלמים מהנוף. מה ייחודה של העברית, שהיא אחידת מבטא כל כך יחסית לערבית? |
|
||||
|
||||
ערבוב מספיק גדול? אם כבר השוואה מעניינת יותר תהיה לארצות הברית. |
|
||||
|
||||
גם בארצות הברית יש מבטאים מובחנים הרבה יותר. החל מ'דרומית' מאלבמה, דרך מבטא שכונות של שחורים, וכלה בניו-יורקית, בוסטונית, וכן הלאה. |
|
||||
|
||||
גם בשפות האינדואירופיות היה מעבר במבטאים כמו ק'->ה' (תחשוב על ראש בגרמנית ובאנגלית) או הברה בפרוטו-גרמאנית שמשלבת ט-ז-ס ל-[אני לא זוכר למה] בשפות גרמאניות מאוחרות יותר. |
|
||||
|
||||
א. העברית המודרנית היא חדשה מדי. מבטאים אזוריים צריכים כמה דורות שגרים באותו מקום כדי להתפתח. ב. היו קצת מבטאים אזוריים, כמו המאאתיים של ירושלמים (וטבריינים), והב' הדגושה של הגליליים, ונעלמו. יש עדיין היגוי של קיבוצניקים, אני חושב. ג. מי אמר שאין מבטאים בעברית? כנס בשחרית של שבת לבית כנסת אשכנזי (של חובשי המגבעת), לבית כנסת ספרדי, פרסי, תימני, בוכרי וכן הלאה, ותשמע אותם קוראים אותו טקסט בדיוק אבל נשמעים כאילו אלו שפות שונות. |
|
||||
|
||||
ב. בתור בן להורים קיבוצניקיפ לשעבר, ומלא קרובים מהקיבוץ, לא הבחנתי מעולם שיש היגוי של קיבוצניקים. ג. דיברתי על עברית מדוברת ברחוב. מה שאתה מתאר דומה אולי יותר לערבית ספרותית ששונה עד מאד מערבית מדוברת. |
|
||||
|
||||
אולי רק חלקם. כמו שיש היגוי של קצינים בכירים שרק חלקם משתמשים בו1. __________ 1 פגשתי בן מחזור מהתיכון שהפך לקצין בכיר ואימץ את ההגיה, ומאידך זכור לי מפקד השייטת לשעבר שדיבר כמו ילדה. |
|
||||
|
||||
ב. מתי כספי מסכים איתי |
|
||||
|
||||
אוי, הקטע הזה אדיר, מהדברים הכי מצחיקים ששמעתי מזה הרבה זמן. לפנתיאון! |
|
||||
|
||||
נשפכתי מההונגרית עם ההברות ספייר. צפיתי שלוש פעמים והתגלגלתי מצחוק כל פעם. |
|
||||
|
||||
גם אני צחקתי בקול מההונגרית. השאר היה יותר חלש בעיניי. ובחזרה לעניין המבטא הקיבוצניקי - מתי כספי עושה בדיוק את המבטא שדני סנדרסון (כזכור, יליד קיבוץ כפר בלום) מחקה ב"הורה היאחזות". כמובן שדיברנו כבר על הפינה הזו. יכול להיות שסגנון הדיבור הזה כבר נכחד מהקיבוצים? אני מעולם לא נתקלתי בו במציאות. |
|
||||
|
||||
גם אני לא מכיר. |
|
||||
|
||||
זכור לי גם שיר מ''ניקוי ראש'' שבו חיקויי עדות לרוב. הפולנים שונאים את הרוסים, הרוסים שונאים את המרוקאים, המרוקאים שונאים את הגרוזינים או משהו כזה. זכורה לי השורה- הדתיים שונאים את הקיבוצניקים, הקיבוצניקים שונאים את המושבניקים. בשורה הזו עשו (טוביה צפיר אאז''נ) ''מבטא'' קיבוצניקי ו''מבטא'' מושבניקי דומים אבל עדיין מובחנים זה מזה. ה''מבטא'' המושבניקי היה יותר דומה לזה שעושה סנדרסון ב''הורה האחזות'' (אריק שרון ורפול כדוגמאות חיות). המבטא הקיבוצניקי קיצר את ההברות הראשונות במלה ''הקיבוצניקים'' והאריך את האחרונות ו''הקטין'' את החיריקים למעין שווא נע-חיריק. ואולי המילה המתאימה היא לא ''מבטא'' אלא ''חיתוך דיבור'' כמו בשיר המפורסם. |
|
||||
|
||||
מוני מושונוב לא עשה משהו דומה בסרט כבלים? חיקוי של הגבעטרון. |
|
||||
|
||||
ב. מעבר לצחוקים (הדבר הכי חשוב בקטע כמובן), אני לא בטוח שהוא מסכים איתך. הוא מציין בעצמו הקיבוצניקים דיברו עם הבאסים האלה בקיבוץ, אבל בחוץ הם דיברו רגיל. יכול להיות שכמו כשמפקד בצבא עומד מול פקודים, יש איזה סגנון דיבור שנובע מהפרסונה הרצויה באותו רגע - קצר וחותך בצבא למשל. זה לא מבטא אישי של האדם, אלא סוג של הצגה לצורך האירוע, ראה למשל סרטונים מסוג "איך להרצות הרצאת TED". |
|
||||
|
||||
ב. המבטא הגלילי! רק לאחרונה למדתי שהיה דבר כזה, ועכשיו אני קורא שהוא היה מכוון ומחושב; פרטים כאן וכאן. גם אני לא מכיר מבטא או היגוי ייחודי לקיבוצניקים. |
|
||||
|
||||
תודה על המאמר המעניין. אמא שלי (אמא שלה היתה ילידת צפת, ודיברה עברית, ערבית ויידיש) נהגה לחקות בילדותי את המבטא הגלילי עם המשפט "שבעה זבובים מסתובבים מסביב לחלב הלבן", שכעת גיליתי שהיה נפוץ. אני חושב שהיא חיקתה את אחיה הגדולים שהסתובבו הרבה בגליל לפני ובזמן מלחמת העצמאות, ונהגו גם הם לחקות אותו. שרידים למבטא הגלילי ניתן לשמוע אצל אביב קלר. בתחילת הסרטון הוא משתמש בח' "מודרנית" (אבל עדיין מובחנת קלות מ כ' רפה) אבל כשהסיפור מתגלגל הח' שלו הופכת ללועית, כגון במילה "חייל", ונחמד לשמוע את הח' הזאת בסיפור ששזורה בו לא מעט יידיש. ככל שזכור לי היתה במבטא הגלילי גם הטעמה, איזה ניגון, כמו כשבסרטון אביב קלר מצטט את דוד חיים שאומר "בוא הנה", עם דגש ב נ', לעומת ה"בואנה" המודרני. |
|
||||
|
||||
הגרסה שהיכרתי: הזבוב מסתובב בחלב ובדבש. |
|
||||
|
||||
הסיבה היא שהעברית המודרנית היא הינדוס של הציונות שהביא במהלך הזמן לאחידות ההיגוי, המבטא ואוצר המילים. דיון מאוד מעניין על תמצא בקישור בתגובה 683994 . |
|
||||
|
||||
הנדסה טובה ראויה לכל הערכה, ביחוד כזו שמראה הצלחות מוכחות בשטח. |
|
||||
|
||||
נכון וזה גם לא היה על חשבון עם אחר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |