בתשובה לארז לנדוור, 04/11/18 8:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בהחלט. אבל יש הרבה מאוד אנשים שנהנים ממיזוג האוויר. ברשותך, אענה בשתי סעיפים ואניח, לשם הפשטות, שאתה מכוון רק למזגנים ביתיים: 1. נתונים מצרפים יכולים להטעות. צריכת המזגנים העולמית הכללית היא משמעותית כי יש הרבה מאוד מזגנים בעולם. יש הרבה מאוד מזגנים בעולם כי הם משרתים הרבה מאוד אנשים. והשימוש בהם, כמו שמוכיחים גלי החום הפוקדים את אירופה, מציל לא מעט חיים (שלא לדבר על השיפור המצרפי באיכות החיים). אם תרצה באמת לבחון את הנזק הסביבתי של פעולה/הרגל בוא נקפיד לרשום את הנתונים פר קפיטה. 2. הבחירה שלך בדימוי המקומם (לפחות בעיניך) של איש שבע הנהנה ממזגן על חשבון חלכאי העולם היא די דמגוגית. הנזק הסביבתי שאותו אדם בודד מייצר בהפעלת המזגן היא קטנה מאוד לעומת הנזק שמייצר תושב קראצ'י או כלכותה כשהוא מבשל על אש פתוחה המוזנת בעצים שאסף. והנזק הסביבתי של אדם המבשל באש פתוחה הוא כאין וכאפס, נאדה, נישט, בטל בשישים ובריבוא, שואף לכלום, לעומת הנזק הסביבתי של תושב עזה המבעיר ערמות צמיגים למען הפוטו אופ והטרדת השכנים. אילו באמת ובתמים אתה חרד להשפעת שינוי האקלים על תושבי המדינות העניות, אז קדימה - הרם את הכפפה ונסה לשכנע את אותו עזתי להפסיק עם ההרגל המתועב הזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
2. דרך אחת לעשות זאת היא (א) לקחת מה- 1% שמחזיקים בחצי העושר העולמי ולהעביר כמה פרוטות לאותו תושב קראצ'י שיקנה לו תנור נייד שעובד על גז, ו (ב) לקדם תוכנית לסיום הסכסוך כדי לעזתי לא יהיה מניע להבעיר צמיג ישן (אבל זה דורש להחליף כמה מתועבים בפוליטיקה הישראלית). יש לי ניחוש רק שלא תהיה הסכמה על (א) בשם הקפיטליזם וכיוב', ולא על (ב) בשם המשיחיזם וכיוב'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצידי זה סבבה לגמרי, גם א' וגם ב'. אבל מה הקשר למזגנים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תענה אתה, כי אתה חיברת בין בישול ומזגנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני התיחסתי לדימוי שארז ניסה לצרוב המאשים את תושבי תל-אביב ודאלאס בשימוש במזגן על חשבון עניי כלכולתא. הבאתי את הבישול והבערת הצמיגים כדוגמא לנזקים, פר-קפיטה, גדולים הרבה יותר בתור ניגוד לדימוי הזה. ואתה, כך נראה, לא קראת את הפתיל או אולי סתם מנסה להתנצח. אין לי עניין בדיון שכזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והדוגמה של הטבח מכלכותה ומבעיר הצמיגים מעזה איננה התנצחות דמגוגית כלל וכלל. הבנתי. אפרופו צמיגים, הבוקר כשרכבתי דיווחתי על בלונים חשודים בשטח ליד גדר ההפרדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא האשמתי אף אחד. בין הטיעונים להפרכת המאמר שהבאתי נטען שלא הגיוני שתהיה התחממות קריטית באזור שאינו מרבה להשתמש במזגנים. בתגובה שאלתי האם מעשים הנעשים בחלקים מסוימים של הגלובוס לא יכולים להשפחי יל חלקים אחרים בו ותו לא. אתה לעומת זאת ניצלת את המצב להביא אמירה מיותרת ומכוערת על הפלסטינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 702864 "האם מעשים הנעשים בחלקים מסוימים של הגלובוס לא יכולים להשפחי יל חלקים אחרים בו"? כן. ראה הסיפור על כריתת יערות באינדונזיה כדי לגדל דקלים שמהם מייצרים דלק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ששם באור מגוחך את התשובות השליליות הנחרצות שניתנו כאן לשאלה זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר אוף טופיק על פיתרונות בישול בעולם השלישי - היתה לי שיחה מרתקת עם המפתח של המוצר הזה. אבל זה כבר שייך לסיפור אחר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על כריית ביטקוין, שצורכת 1% מצריכת החשמל העולמית, ו 99% ממנה הופך לחום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר, לאור צניחת המחיר הייתי מצפה שאחוז צריכת החשמל יקטן פי שלוש לאורך השנה האחרונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמצעי הכרייה משתכללים כך שנקודת האיזון שלהם יורדת כל הזמן. אני מניח שמאז הבדיקה שנעשתה בפברואר העלות ירדה. לפי הכתבה עלות כריית ביטקוין בסין היא 3200 דולר, כך שכל עוד מחירו גבוה מזה באופן משמעותי, משתלם לבנות עוד ועוד חוות כריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דו״ח מנובמבר עוסק בכך. למרות הירידה במחירי המטבע, עלות הכרייה הממשיכה לעלות – הרווחיות נשחקת (נדמה לי שרק לאחרונה היא החלה לרדת.). לפי הערכות1 מחברי הדו״ח, רוב גדול מאוד מהכריה ניזון ממקורות אנרגיה מתחדשים, בפרט ממקומות שבהם הם נמצאים בעודף היצע (לפי מחברי הדו״ח יש בעיה רצינית של עודף היצע של אנרגיה מתחדשת בכמה ממחוזות סין) 1 הם נוקבים במספר המדויק של 77.6%. המספר הזה הוא תוצאה של הערכות. לא הצלחתי למצוא בדו״ח שגיאות אבל ההטיה של מחבריו ניכרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם עלות הכריה תעבור את מחיר המטבע ויפסיקו לכרות ביטקוין, איך יתבצעו עסקאות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכרייה היא כזכור פעולה של הוכחת עבודה. יש המון אנשים שמנסים כל הזמן לחשב תוצאת חישוב (חתימה על הבלוק העדכני) אבל כך שהתמצות שלה (בעזרת פונקציית ערבול, ובתוספן ערך אקראי לפני כן) הוא מספר שמתחיל כמעט כולו ב־0. מספר האפסים שבהתחלה קובע את הקושי הממוצע והקושי הזה מתעדכן פעם בשבועיים כדי להבטיח שיהיה חישוב של בלוק חדש פעם בעשר דקות בממוצע. אם ממשיכים להצטרף כורים ויש יותר כח חישוב1, הקושי ממשיך לעלות. אם כורים נוטשים, כח החישוב יורד והקושי יורד והכרייה יכולה להיות שוב משתלמת. כמובן בהנחה שאותה יד נעלמה לא תיתן ליותר מדי אנשים אגרוף בפנים בבת אחת בעת ובעונה אחת. 1 או אם הכורים הקיימים משכללים את מכשיריהם |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |