 |
בקריאה מקרית של כתבה ב"הארץ", התבררו לי שתי עובדות שלא ידעתי קודם. העובדה הראשונה היא שהבדיקה החדשה נערכה למרות התנגדות קשה של הפרקליטות והמשטרה לעשותה אפילו במימון הסנגוריה. רק לאחר פסיקת בית המשפט העליון, שבאה בעקבות פניית הסנגוריה במאבק בין שנים מספר, שקבע שיש לערוך אותה, נאלצה הפרקליטות לספק את הממצא למכון הפתולוגי. העובדה השנייה היא שדגימות די אן איי שהוצאו מתחת לציפורניה של תאיר הושמדו זמן קצר לאחר הרצח. שתי העובדות האלה כל אחת מהן היא שערורייה. כאשר כתבתי שלא אתפלא אם הפרקליטות תספר לנו שממצאים הלכו לאיבוד לא ידעתי שהיא כבר השמידה ממצאים חשובים של די אן איי.
אמרתי בעבר, עוד לפני הבדיקה הזאת, שלו היה עלי להמר אם זדורוב הוא הרוצח או שאינו הרוצח הייתי מהמר על האפשרות השנייה, בעיקר בגלל שאיני נותן שום משקל להודאה של נאשם במשטרה, שהוא חוזר בו ממנה בבית המשפט. העדות שלו היא מה שהוא אומר בבית המשפט. מה שאמר קודם זה סיפורים חסרי משמעות בעיני. ומכאן שבעיניי בוודאי יש כאן ספק באשמתו.
כמו כן ייחסתי גם חשיבות גדולה לעובדה שלא נמצא שום ממצא פורנזי של די אן אי או טביעות אצבעות וכדו' שקושר את זדורוב לאירוע, עובדה שמחזקת את הספק. העניין הוא שהדבר הזה צריך לחול גם על האמונה שא"ק היא הרוצחת. אם היא הרוצחת לא ייתכן שלא יימצאו ממצאים פורנזיים שקושרים אותה ישירות לרצח. אבל כאן מתעוררת בעיה: הפרקליטות השמידה ראיות שהיו אולי מאפשרות להוכיח באופן חד משמעי שהיא הרוצחת, ולכן שזדורב באופן חד משמעי אינו הרוצח. כיוון שהראיות הושמדו, אותה ראיה בשערה רק מחזקת את הספק באשמתו, וגם א"ק צריכה, כמוהו, להנות מהספק. הפרקליטות כמו הפרקליטות, למרות הצהרותיה, מעכבת את הבדיקות הנוספות בשערה הזאת ובאחרות. לפי אופן התנהלותה לא נראה לי שאפשר יהיה להפיק עוד משהו מהאמת.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש