 |
הסיפור הזה לא מפסיק להטריד את מחשבותיי, ומכאן, אולי, תגובותיי התכופות וה"טרחניות".
איך שהוא הממצאים החדשים תפסו את הפרקליטות בעמדת התגוננות. אבל אני חושב שהרשויות השיפוטיות שטפלו בפרשה צריכות להתגונן לא פחות, ואולי יותר. כשבוחנים את הפרשה מגיעים למסקנה שהמשטרה והפרקליטות יכולים לעצור כל אדם שאין לו אליבי1, ולגרום לו להודות באמצעות לחץ, ואז בתי המשפט מוצאים ש"אין ספק סביר" באשמתו ושולחים אותו לכלא. רק אם האיש מאד חזק נפשית, ועומד בלחץ או שקורה נס ונמצא במקרה מישהו אחר שבאמת אין ספק באשמתו, ההרשעה מבוטלת והאיש משוחרר, כפי שקרה עם דמיניוק, למשל.
עלה בדעתי רעיון לפיו נוכל להיות בטוחים שהשופטים באמת סבורים ש"אין ספק". לו החוק היה כולל סעיף שאם מסתבר לאחר שהמורשע מתחיל לרצות את עונשו שבוודאות אין הוא אשם,משום שאכן נמצא אשם אמיתי, אז לא רק שהוא ישוחרר מהכלא, אלא שהשופט ששלח אותו לשם ישלים במקומו את מכסת העונש. אז נוכל להבטיח, שהשופט באמת סבור ש"אין ספק".
1 לפני זדורוב הם עצרו שני חשודים אחרים אבל לשניהם היה אליבי, ולכן תהליך הלחץ עליהם הסתיים מיד אחרי שהחל.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש