|
מן הסתם שמת לב לסיפא של הערך בוויקיפדיה "עם עליית הפופולריות של המילה, חלק מהמבקרים התלוננו על שימוש שגוי או תדיר מדי במילה, או טענו שנעשה בה שימוש מתלהם כדי להכפיש טענות של יריב מבלי להתמודד עמו באופן ישיר".
להלן סיפור אמיתי, השמות שמורים במערכת: לפני מספר שנים פרסמה אשה, שהיא פסיכולוגית (או עוס"ית) במקצועה ספר על הטיפול בהפרעות אכילה (ספר שהיה כנראה עיבוד של עבודת הדוקטורט שלה), ובו כתבה, בין היתר, שהפרעות אכילה אצל נשים הן תוצאה בעיקר של התעללות מינית בילדות. פסיכולוג ידוע כתב על הספר סקירה במדור הספרים של 'הארץ' ובו ציין, בין השאר, שהמחקר המוכר בתחום אינו מאשר קשר כזה, בין הפרעות אכילה לבין התעללות מינית בילדות.
על כך יצאה קצפה של פמיניסטית ידועה, שהיא במקרה משפטנית במקצועה, וטענה כלפיו, בין השאר, ש"הוא מסרב להכיר בלגיטימיות של הדיסציפלינה הפמיניסטית ומוחה על החוצפה להכיר בה כמקצועית, מדעית (ככל שמדעי האדם הם מדעיים), וראויה לפרסום על פי הקריטריונים שלה עצמה, כפי שהם מפותחים על ידי הוגותיה מזה עשורים רבים. עוד, הוא מסרב לקבל את האפשרות שמומחית לפגיעות מיניות יודעת על מה היא מדברת. וחשוב מכל, הוא עומד על זכותו להסגביר."
בשלב הזה גם אני התערבתי בדיון, במכתב למערכת, ופניתי למשפטנית ואמרתי לה שאני לא רואה כל קשר לפמיניזם: או שיש תמיכה מחקרית בקשר בין הפרעות אכילה להתעללות מינית בילדות, או שאין. יש מתודולוגיה מדעית מקובלת שבודקת קשרים כאלה, ולא מתודה 'פמיניסטית' שיוצרת קשרים יש מאין.
אין צורך לומר שכעת יצא קצפה של המשפטנית עלי, וטענה כלפי - כמובן - שאני מסגביר. קצת הוקל לי שהאשמה זו יצאה גם כלפי הסוקר של הספר שהעז, ברוב חוצפתו, לתהות על הבסיס המדעי של תיאוריה זו.
בשלב הסופי של הדיון כתבה המשפטנית כי "ספרה של.... מכיל מחקר איכותני, המנתח ראיונות עם קבוצת נשים שנבחרה מלכתחילה כי כל חברותיה סבלו (על פי עדותן) גם מהפרעות אכילה וגם מפגיעות מיניות בילדות. משמע: המחקר לא נועד, לא יכול, ולא מתיימר לבחון האם יש קשר בין שתי התופעות ומה היקפו הסטטיסטי".
כלומר, אחרי הדיון הלוהט, הודתה המשפטנית שבעצם אין הוכחה לקשר בין הפרעות אכילה להתעללות מינית בילדות. אבל בינתיים גם הסוקר וגם אני יצאנו מסגבירים.
|
|