בתשובה להפונז, 12/10/18 16:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
על מה התמיהה? הסתנכרנות עם בני-אדם המפוזרים בעולם היא עיסוק תדיר של הרבה מאד אנשים. כנראה שבכל סטארט-אפ שמעסיק מעל 30 עובדים ובכל תאגיד בינלאומי, יש רבים שעושים זאת כל יום. ברמה האינדווידואלית, אני יודע מניסיון אישי שמעקב אחרי משחקים חיים מענפי-ספורט בחו"ל עלול לפעמים לגרום לכאב ראש רציני, וכנ"ל בנוגע לסמינרים והרצאות חיות. אני בטוח שאחרים יכולים לספק עוד הרבה אנקדוטות בסגנון. אבל הנקודה העיקרית (בעיני, אני לא מכיר את המוטיבציה של המציעים) היא בכלל אחרת: חלק גדול (התכוונתי לכתוב "רוב", אבל אני לא בטוח) מהכלכלה המודרנית נשען על ענפים בהם סינכרון גלובלי הוא גם קריטי, גם מאד נוכח ביום-יום, וגם קשה. לפעמים מאד קשה. זה מצב עניינים נפוץ לכל-הפחות בפיננסים וב-e-commerce, ומן הסתם בעוד מקומות והקשרים. בכל מקרה, הסיפור על השעה הראויה להרים טלפון לדודה מניו-יורק תופס פחות מפיקסל בתמונה הגדולה. אני רוצה להבהיר שכלל לא השתכנעתי שההצעה שווה את הטרחה, או שיש לה סיכוי ריאלי להתקבל. אבל את הרף המינימלי של "יש בזה משהו" היא בעיני חוצה בקלות, ואת החשש שעולה כאן מהקשיים שאימוצה יעורר אני בכלל לא מבין. ההערכה שלי הוא שאנשים יתרגלו לשיטה ולשגיונותיה מייד, בדיוק כמו שהם רגילים עד-כדי-שקיפות לכל אלפי הקונבנציות והפרטוקולים השרירותיים האחרים שכבר מיושמים סביבם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ברמה האישית, בתור מי שעובד מול לקוחות בחו"ל כבר עשרות שנים, כולל בעשרות פגישות סקייפ ועשרות נסיעות עבודה1, הפרשי השעות מעולם לא טרדו את מנוחתי. מלבד כמובן ההשפעות המשניות הפיזיולוגיות של ג'ט לג שלא יושפעו כהוא זה מההצעה הנדונה. כנ"ל גם לא שמעתי תלונות מעשרות הקולגות שלי בנידון. כולם ידעו שביפן וקוריאה מוסיפים חמש שעות, בניו יורק מורידים שבע ובחוף המערבי עשר. ובאירופה זה די חסר משמעות. לא ביג דיל. ברמה הפחות אישית, אם נוציא את הראש מהבועה, אחוזים בודדים מהאוכלוסיה עוסקים בהייטק ושאר עסקים בינלאומיים, וגם מתוך אלה בדרך כלל חלק קטן של האנשים הם אלה שבאמת מקיימים מגע תדיר מעבר לים. אז אם נכפיל את שני אלה נקבל אחוז שניים מהאוכלוסיה, שעבורו על פי ההצעה הנדונה אמורים שאר 98 אחוזים מהאוכלוסיה לסבול תקופת מעבר מערערת, ועוד יותר ערעור כשיסעו לחו"ל ויגלו שהם משכימים בארבע אחה"צ. נ.ב. - יומני הפגישות באאוטלוק יודעים כבר מזמן לחשב את הפרשי השעות בין שני צידי האוקיינוס ולתאם להפליא את הזמן ביומן המקומי של כל משתתף בפגישה. טכנולוגיה, זה מדהים מה שהיא יודעת לעשות. 1 שלאחרונה התמעטו, לשמחתי ולשמחת משפחתי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שכל מה שצריך הוא שרשימות אנשי הקשר יכילו את השעה במקום בו אשת הקשר נמצאת - למשל על התמונה שלה. למי שמסרב למסור את מיקומו יופיע הזמן במקום מגוריו, ועבור מי שגם מקום מגוריו אינו ידוע יופיע "?" או כלום. (למה יש לי הרגשה שהפיצ'ר הזה קיים מקידמת דנא ושוב אצא טמבל?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתרון סביר מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע אם זה קיים מקידמת דנא, אך בהחלט קיים בלוחות השנה (במסננת?) של גוגל ומייקרוסופט בווריאציה קלה. אתה יכול להגדיר את שעות העבודה המקובלות עליך, ומי שקובע פגישה מקוונת רואה את גבולות הגזרה. בהתאמה לזמן מקומי, כמובן. אבל בלי קשר לפתרונות, קשה לי להעלות על דעתי מקרה בו אתקשר ללא תיאום מראש למישהו, כאשר ההכרות שלי איתו כל כך רופפת עד שאינני יודע את איזור הזמן בו הוא נמצא. (ובאופן אישי, מכיוון שלא כולם כמוני, לטלפון שלי מותר לצלצל בלילות רק אם כשמתקשרים פעמיים רצופות בהפרש של כמה דקות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יותר נחוץ בטלפונים, והייתי מצפה מווטסאפ למשל לאפשר את זה אם ''אנשי קשר'' האנדרואידי לא. נסיוני העגום עם הצעות דומות לחברות שונות הוא שהן אפילו לא עונות למכתב, כך שהפסקתי לטרוח. לפעמים אני לא מודע לכך שמישהו ממכרי נמצא באזור זמן אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אני חיה באזור האופורי שבו מי שנמצא באזור זמן אחר לא רק עונה, אלא מתנצל(!) על כך שהוא בחו"ל ומבקש אם אפשר שנעבור לשיחה קולית בווטסאפ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי דווקא מי שחוזר ארצה מתנצל ומבטיח שזה לא יקרה שוב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |