בתשובה לאריק, 25/09/18 17:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לבטח לפחות חלק ממה שכתבת נכון, אבל אני חושב שאתה טועה בשורת התוצאה. עדיין מוקדם לדבר על מבחן התוצאה ברוב מהלכיו של טראמפ, אבל יש דבר אחד שהולך ומתבהר וזה המאמץ היוצא מגדר הרגיל שעשתה רוסיה לטובת מערכת הבחירות שלו. יש הרבה הסברים לפעילות הזו. ההסבר המקובל עליי הוא שרוסיה כמו טראמפ עצמו, העריכה שהוא לא יבחר, אבל רצתה לשבש להקשות ולהכשיל את תחילת כהונתה של הנשיאה קלינטון. בכל זאת, עולה על הדעת שרוסיה חושבת שהנשיא טראמפ הוא חדשות רעות לארה"ב. הבעיה של ארה"ב, אינה בסגנון ההתבטאות של טראמפ אלא בסגנון הניהול שלו. אני מאמין שאתה אינך נמנה על אלו החושבים שכל הידיעות, הכתבות והספרים על התנהגותו הכאוטית והאימפולסיבית של טראמפ הם תעמולה של חמוצים. התמונה העולה מפרסומים אלו היא שאינפנטיל אימפולסיבי ואגו-מאניאק עומד בראש הבית הלבן כיום. עובדה היא שטראמפ תרם בהתבטאויותיו חסרות הטעם לכך שהממסד הצבאי, המודיעיני, המפלגתי וכעת גם המשפטי הפכו לחתרנים בלתי נלאים כנגד משטרו. פוליטיקאים רבים עושים קריירה מהשמצת הממסדים שלהם עצמם. טראמפ הוכיח את חוסר הכישורים וחוסר הניסיון הפוליטי שלו, בכך שהפך את ההשמצות שלו למערכה אישית וקונקרטית נגד הממסדים שלו. אני נזכר שמה שהביא למפלתו של רוביספייר וועד החרום המהפכני שלו היה העובדה שחברי הסנאט ידעו שהוא מאיים כאן ועכשיו עליהם עצמם. אני לא יכול להצביע על מפולת מדינית שגרם טראמפ עד לרגע זה, אבל צריך לזכור שאת תוצאות המדיניות של הוגו צ'אבז אוכלים בוונצואלה היום כ-19 שנה לאחר בחירתו. אני חולק עליך לגמרי בעניין האמר ועשה של טראמפ. דוקא אצלו, יותר מכל מנהיג אחר השניים קרובים. אם מנקים מדבריו את ההפרזות ודברי הרהב הנובעים מאישיותו האקציוהיביניסטית, נראה לי שטראמפ באמת מאמין ב"מדיניותו" ויותר מכך בכשרונותיו ובתחושות הבטן שלו. נראה שטראמפ הוא מדינאי מן הסוג הגרוע ביותר, המדינאי המהמר. נראה לי (איני יכול להוכיח) שהתנהגותו של טראמפ מול שליט צפ' קוריאה היתה מחדל חמור. נראה שזה האחרון נמצא בלחץ ובמצב קשה, ובמקום לנצל זאת להישגים שקטים אבל ממשיים, טראמפ ניצל זאת לועידת פסגה פומפוזית אבל נטולת הישגים של ממש. ההרגשה שלי היא שאוסטרליה, יפאן, טייואן ודר' קוריאה יודעות שארה"ב היא משענת קנה רצוץ ויעשו מאמץ גדול לשפר את היחסים עם סין ורוסיה. אני חושב שזו טעות גדולה לראות את איראן כציר הרשע המזרח תיכוני. פועלים כאן כוחות רבים ומסוכנים (רוסיה, טורקיה, הפונדמנטיליזם הסוני, הלאומנות הפאן ערבית, המשיחיות היהודית). טראמפ הולך כאן בעקבות מורו ורבו נתניהו. זה נכון שמניעת נשק גרעיני וטילים בליסטיים מאיראן זה יעד מרכזי של מדיניות ארה"ב. אם יש לארה"ב הוכחות על התחמשות גלובאלית איראנית, האם אינה אמורה לשאוף לגבש את החזית האמריקנית-אירופית נגדה במקום לפוצץ אותה? (במאמר מוסגר, אומר שלדעתי זו טעות קטסטרופלית של ממשלת הימין בישראל העושה ככל יכולתה כדי למנוע חדירת איראן לסוריה בזמן שאינה עושה דבר כדי למנוע שלטון עויין באופן טרוריסטי ברצועת עזה). סממן, שהוא אמנם סמלי אבל לדעתי בעל משמעות, היה הצחוק הכבוש שעורר טראמפ בשורות הפתיחה של נאומו באו"ם אמש. לא נראה לי שהיה זה צחוק של לעג או של התנגדות, אלא יותר צחקוק מבוכה של אי נעימות. ההפרזות הפאתטיות של טראמפ הפכו לסימן היכר שלו ונראה שארה"ב נתפסת היום ביותר ויותר מקומות כענק בעל ראש מצומק. יכול להיות שלדבר זה יש גם תוצאות חיוביות, אבל אני לא חושב שמישהו צריך לראות בכך שרוסיה וסין ממלאות את החלל שיוצרת ארה"ב במדיניות הגלובלית כחדשות טובות. עניין אחד שאני כן נוטה לקו שלך הוא בעניין המוזר הזה שבו שני דוגמאות כל כך קוטביות של נשיאות כמו אובמה וטראמפ "משרתות" אותה מציאות של צמצום המקום של ארה"ב במרכז המפה העולמית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראתי ב- BBC, שצפ' קוריאה הודיעה בימים האחרונים באופן רשמי שבזמן שהפשרת היחסים עם דר' קוריאה תמשך, לא תהיה שום צורה של פירוז מנשק של הצפון. נראה שהולך ומתברר שפסגת טראמפ-קים בסינגפור היתה בבחינת " tale told by an idiot, full of sound and fury Signifying nothing" אם יש משהו שהציבור הישראלי צריך ללמוד מפרשה זו, זה שאסור להתיחס להחזרת חלקי גופות כסוג של הישג מדיני. יותר סביר שמדובר בסוג של תעמולה והונאת דעת הקהל. ראיתי במקום כלשהו שלאמריקאים יש כ-7800 נעדרים ממלחמת קוריאה (1950-1953). בתקופת בוש הבן צוותי חיפוש משותפים אמריקאים-צפ' קוריאנים מצאו שרידים של 229 גופות. החיפושים הופסקו בגלל שהמו"מ עלה על שרטון. חלק מהשרידים האלו הוחזרו (כנראה שרידים של כ-60 חיילים). המדיניות הנדרשת בעניין נעדרי צה"ל היא פשוטה וברורה: החמאס בעזה צריך להחזיר את שרידי הגופות מיד וללא שום תמורה. ממשלת ישראל רשאית לנהל מו"מ עם מתווכים ולדעתי גם עם החמאס על עניין זה. מו"מ זה יכול להמשך לנצח ובזמן שהוא נמשך אסור לוותר על שום דבר מהותי ויש להמשיך ולהעלות את הדרישה להחזרת הגופות ללא כל תמורה, מעל כל במה בינלאומית אפשרית. יש להבהיר למשפחות הנעדרים ששום דבר שיעשו לא ישנה את המדיניות הזו. אני חושב שצריך לבטל מייד את המדיניות הברבארית שנרשמה תחת שמו של השר ליברמן של החזקת גופות ערבים כ"בני ערובה". יש להחזיר את הגופות מייד. אם לא מסיבה של התנהגות אנושית, אז לפחות מהסיבה שהחזקת הגופות הללו לא תרמה דבר להחזרת גופות הישראלים, אלא רק העמידה אותנו ברמה אחת עם הפושעים וסוחרי הגויות מעזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נגעת בנושאים רבים ואני מסכים עם רובם. גם לי אין הסבר למאמץ שרוסיה עשתה לטובתו בבחירות. הדבר היחיד שעולה על דעתי הוא שהם חשבו שבחירתו של טראמפ (אולי יותר מכך הפסד שלו על חודו של קול) יגבירו את הכאוס בארה"ב. אני מסכים שטראמפ הוא אגומניאק אימפולסיבי. אני לא משוכנע שההשמצות שלו את הממסדים הפוליטיים יפעלו נגדו. בטווח הארוך הן פועלות לפורר את האחדות הלאומית אבל אינן פוגעות בפופולריות שלו. מירי רגב כמקרה בוחן. המערכת הפוליטית האמריקאית אכן מושחתת עד היסוד. מקרה השופט קאבאנו מדגים זאת היטב. האם אפשר לחשוב שבארצנו מועמדות של שופט לעליון היתה ממשיכה להתנהל תחת האשמות כאלה? אני מסכים שהסתכלות צרה על איראן כמקור כל רשע היא לא נכונה. אבל זו דעתי בלבד, ואין לי מושג מה יהיו התוצאות של המדיניות הזו. לדעתי עדיין היא טובה יותר מהמדיניות של אובאמה. אני מסכים שטראמפ מהמר בגדול. נראה לי שהוא חושב שהקלפים שלו טובים מספיק להימור כזה, ואני נוטה להסכים. כל שנותר לנו הוא לראות אם הוא יצליח. לדעתי הבעיה הגדולה ביותר של ארה"ב היא אחרת- החוב והגרעון התקציבי. בעיה שלא טראמפ ולא אף אחד שהיה במקומו יכולים לפתור. התסריט הכלכלי מכאן לדעתי הוא דטרמיניסטי, ובסופו של דבר יכתיר את טראמפ שלא בצדק באחד הנשיאים הגרועים בתולדות ארה"ב, אם לא הגרוע בהם. אבל זה לא יהיה קשור לדברים שהוא כן מנסה לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברצוני לחזור על השערה שמקובלת היום על רבים וטובים: הרוסים פעלו לטובת טראמפ לא מאהבת מרדכי. באופן מדהים היתה להם זהות דעות עם טראמפ. שניהם העריכו שטראמפ הולך להפסיד ופעלו כדי להפריע, להכשיל ולהחליש את הנשיאה החדשה הצפוייה של ארה"ב. ועוד אני רוצה להוסיף שממש בימים אלו עשה טראמפ לראשונה מהלך חדש שהוא בבחינת מהלך מדיני של ממש ולא סתם רעש וצלצולים. אני מתכוון להסכם נפט"א החדש. לא חשוב עד כמה השינויים בהסכם משמעותיים, טראמפ בעל כורחו יאלץ לעבור את המתרס מן הצד של אלו שמבקרים מה שעשו אחרים אל הצד של אלו שצריכים להצדיק את מה שהם עשו וזה לאין ערוך יותר קשה. אם ללמוד ממורו ורבו של טראמפ, הוא ימשיך להאשים את קודמיו בכל מה שלא טוב, אבל אם לא יהיו תוצאות מהירות וחד משמעיות, הוא יתקשה להמשיך לרכוב על הסוס של המשיח הלבן הגדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי מספר כלכלנים-אינני זוכר את שמותיהם-שמזהירים בעיקר מתהליך בטווח ארוך יותר: כוחנות יתר של ארה״ב תוביל לירידה דרסטית בשימוש בדולר כמטבע בין לאומי. ירידה כזאת יכולה להוביל לתגובה כוחנית (לא צבאית) יותר ובהמשך לירידה נוספת. אחת מעמדות הכוח העיקריות של ארה״ב בכלכלה העולמית היא שארה״ב יכולה להדפיס כסף-כסף שהוא המטבע הבין לאומי. עמדת הכוח הזאת תיעלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חושב שבטווח הארוך יותר הדולר יאבד ממעמדו. בשלב מסוים העולם יתחיל להסתכל על ארה''ב כעל לווה רגיל, ואז יבינו שיכולת ההחזר שלהם היא די נמוכה (יותר נמוכה משל איטליה), ושהאג''ח שלהם הן בעצם ג'אנק בונדס. אז הדולר יחטוף מכה גדולה מאוד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |