 |
|
 |
||
|
||||
 |
הרבה פחות מבעבר (סימנתי ''רק בהזדמנויות מיוחדות'', שהכי קרוב לזה). עם השנים, הצורך והחיבה שלי למתוק ירדו. אני זוכר שבתור ילד תהיתי לא פעם איך זה שאימי ממעטת בדברי מתיקה, למרות ש''מותר לה כמה שהיא רוצה''. לשאלתי היא אמרה שלא בא לה מתוק כמו שהיה כשהיא היתה ילדה. כנראה שעכשיו הגעתי אני למקום האפל הזה. מצד שני אני נהנה מטעמים רבים אחרים מהם לא נהניתי (בעצם רובם לא היו כלל זמינים לנו) כילד. |  |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |