|
הנאום הזה היה נאום מתון, בלתי פוגעני (כנאומים שעפו לצד השני, או דברים פוגעים וסתמיים שאתה יכול לשמוע שוב ושוב עד היום מ''הגאון הפוליטי'' אהוד ברק), עם הומור, וכזה שמתאר, לתחושתי, ''בדיוק'' את המציאות. די היה להתבונן בפניהם ''החמוצים'' של חברי הכנסת מהאופוזיציה ו''שומרי הסף'' שהאזינו, שהקפידו לשמור על חזות רצינית ברגעים שכל אדם בריא בנפשו היה לפחות מחייך, כדי להגיע למסקנה שהתנהגותם היא בדיוק ההוכחה לנאמר בנאום. גם התגובה עליה הגבתי הוכיחה זאת בדיוק, וזו הסיבה שנזכרתי בנאום. אני בטוח שלו כותבה היה מכהן כשר התחבורה הוא היה מצליח להעביר את כל הפרויקט האדיר הזה ללא שום תקלה, ואפילו קטנה. עם ישראל ממש הפסיד מכך שהוא בחר לעשות דברים אחרים.
|
|