בתשובה לeasy, 07/09/18 12:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל זה די ברור שהאייל האלמוני צודק לגמרי. אתה מצייר את המטרה מסביב לחץ. הרי זה ברור כשמש שאין זו מטרתה של unrwa ליישב את הפליטים. אילו זו היתה מטרתה, מדינות ערב לא היו משתפות אתה פעולה והיא לא היתה יכולה לפעול. מטרתה הברורה לגמרי של unrwa היא לסייע כלכלית לפליטים הפלסטיניים (למעשה במקור הכוונה היתה לסייע לפליטים יהודיים וערבים כאחד. ב-1950 קבלה ישראל על עצמה את יישוב הפליטים היהודיים ובכך הסתיים תפקיד האו"ם). זה שאתה מדביק לה את המדיניות הערבית מסיט את כל הטיעון שלך לטעות. סליחה שאני חוטא בפסיכולוגיה בגרוש, אבל לך נכון להתעלם מן העובדה המרכזית והיא שבקונסטלציה הנוכחית אין יכולת קיום למיליון תושבי רצועת עזה. ובעובדה רק שליש מתקציבה ממומן ממקורות פנים. שליש אחר מממנת ישראל ע"י גביית מסים למען הרשות ושליש ממקורות חיצוניים כמו unrwa, מוסדות או"ם, מדינות אירופיות, טורקיה ומדינות ערב. ללא קשר להגדרת הפליטות הפלשתינאית, תושבי הרצועה זקוקים לסעד ואכן unrwa כלל אינה בודקת מי פליט מ-48 ומי לא. אני חושב שעד כאן כבר אפשר היה להבין,שאני לא בדיוק מזדהה עם הגינוי המיידי של הצעד של טראמפ. מבחינת ישראל ככל הנראה מדובר בצעד שלילי, אף שאני מסכים שהדבר שנוי במחלוקת. מבחינת ארה"ב הצעד נראה לי סביר לגמרי. אין שום סיבה שארה"ב תזרים סיוע כספי למדינות וטריטוריות המסיתות נגדה באופן שיטתי וקבוע. אפשר אפילו לראות בכך נקודת מפנה במדיניותו של טראמפ, עד כמה שניתן לדבר על מגמות במעשיו של האיש האימפולסיבי והילדותי הזה. בעוד שההחלטה להכיר בירושליים כבירה היתה בודאי לטובת ישראל (ולדעתי גם נכונה מוסרית), קשה לראות מה ארה"ב הרויחה מכך (להבדיל ממה טראמפ הרויח מכך). ההחלטה לקצץ את המימון לפלשתינאים, היא כנראה רעה לישראל אבל נכונה לארה"ב. סיוע החוץ אינו ניתן ממניעים הומאניטריים בלבד, אלא הוא חלק ממה שנדב אייל מצטט כ-"הכוח הרך". אם סיוע כספי נדיב, אינו מניב שום תוצאות מדיניות חיוביות או לפחות ריסון לשונם של הנתמכים, הרי שהוא טפשי ומזיק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאונר"א הוא מוסד ייחודי שקיים רק בנושא הסכסוך הישראלי ערבי שהוקם בלחץ פוליטי ערבי כדי לקדם את מאבקם להשמדת מדינת ישראל, ואין כדוגמתו בשום מקום אחר שיש בו בעיית פליטים, כך גם ההנחה שלציבור שנשלט בידי ארגון אלים נדרש סיוע כדי למתן את האלימות, ולכן צריך לסייע לתושבי עזה לצורך רווחתנו ומיתון האלימות של החמס כלפינו היא הנחה שגויה שלא מתקיימת בשום מקום אחר בעולם. את בעיית האלימות והניסיון להגיע ליכולת גרעינית של המשטר האיראני איש לא ניסה לפתור על ידי סיוע כלכלי לאיראן, אלא אל ידי סנקציות שאילצו אותה להגיע להסכם הגרעין עם אובאמה, וטראמפ לא מוסיף סיוע כלכלי להם כדי לשפר את ההסכם אלא דווקא מחזיר את הסנקציות, והצעד הזה נראה בינתיים טוב. כך גם בצפון קוריאה. היא נתונה בסנקציות ואיש לא מעלה בדעתו שניתן יהיה להקטין את הסיכון ממנה על ידי שיפור מצבם הנורא של תושביה באמצעות סיוע כלכלי ללא התנייתו הישירה בפרוק הנשק. אצלנו קיים איזה מנגנון חזק שמציב שוב ושוב אנשי שמאל בראש הצבא ומוסדות הביטחון האחרים, ולכן מנשבת משם רוח כאילו אפשר לרסן את האלימות מעזה על ידי סיוע לתושביה. ההפך הוא הנכון, ואני כופר ביכולתם של אנשי צבא וביטחון מקצועיים להעריך הערכות בנושאים כאלה יותר טוב מאחרים. הכל קשור בפוליטיקה שלהם ולא במקצועיותם. אני, בניגוד לך, חושב שפגיעה באונר"א תטיב עמנו, כמו שאני חושב שהדיבורים על כל מיני נמלים על איים מלאכותיים או בקפריסין הם דיבורים מהמוזרים ששמעתי בחיי, עד שממש קשה לי להאמין שהם מושמעים. נניח אפילו שהחמס יעבור מהפיכה, יתפרק מנשקו ויפעל רק לטובת תושבי עזה ולא לטובת השמדת ישראל, גם אז למה צריך לרוץ לקפריסין? מה רע באשדוד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"קיים איזה מנגנון חזק שמציב שוב ושוב אנשי שמאל בראש הצבא ומוסדות הביטחון האחרים"- נכון, זה ה-deep state. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי למנגנון פורמלי אלא להשתלשלות שגרמה באיזו שהיא דרך להווצרות מנגנון כזה, כמו שבין שופטי העליון שולט השמאל וצריך לעמול קשות להביא שם לאיזה איזון, דבר שפוליטיקאים של העבר לא הצליחו, ושקד עמלה קשות לעשותו. וכמו שבין עיתונאי התקשרות הכתובה והאלקטרונית שולט השמאל שליטה ללא עוררין. גם כאן נעשה איזה ניסיון איזון על ידי הקמת "ישראל היום" ו"ערוץ 20" אך הדרך עוד ארוכה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |