בתשובה לשוקי שמאל, 19/08/18 3:21
נראה שהסיפור סגור 701176
אריק • בתשובה לשוקי שמאל יום א', 19/8/2018, 14:39
ב. אני לא מדבר על מה ראוי בחברה מתוקנת אלא על מצב קיים (לפחות הצהרתי) שאולי השתנה בלי שהודיעו לי. השאיפה לשלום היתה יסוד של מדיניות החוץ של מדינת ישראל מאז הקמתה. גם גולדה וגם שמיר לפחות הצהירו על שאיפתם לשלום (בתנאים שלהם), שלא לדבר על בגין ורבין שממש עשו הסכמי שלום.
סיסמת הבחירות של הליכוד ונתניהו ב 1996 היתה "עושים שלום בטוח" מתישהו לאורך הדרך נעלמה המלה "שלום" ונשארנו רק עם ה"בטחון".
מוקי כבר אנכרוניסטי- אף אחד בממשלה לא מדבר על שלום. כולם מדברים על בטחון.
העדר השאיפה לשלום מחוק הלאום מציג לנו מה מתכננים לנו בממשלה- לנצח נאכל חרא.
השאיפה לבטחון שהחליפה את השאיפה לשלום בהצהרות הממשלה (כולל כחלון וליברמן) בעצם אומרת לנו שהמדינה כלל לא שואפת לשלום אלא ל"ניהול הסכסוך", והכי הרבה שאנחנו יכולים לשאוף לו הוא אותו דבר אבל עם פחות נפגעים.
האם "ניהול הסכסוך" הפך מפתרון ביניים ליעד בפני עצמו? ואם כן, מתי?

ג. לא מדובר על "להאמין בשלום" אלא לשאוף אליו. גם בזמן הכרזת העצמאות היה קשה "להאמין בשלום", ובכל זאת השאיפה הזאת נכללה במטרות היסוד של המדינה. גם לא מעניין אותי אם הערבים מעוניינים, מחויבים או שואפים לשלום. זו שאיפה שלנו. בלעדיה איזה מין קיום אנחנו שואפים אליו? היהודים בגולה שאפו למשיח ולשיבת ציון. האם זה שקשה היה להאמין ששיבת ציון תתחולל מחר בבוקר מנע מהם להתפלל לכך שלוש פעמים ביום?
נראה שהסיפור סגור 701178
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה לאריק יום א', 19/8/2018, 15:24
ניטפוק: אבנר לא היה פקיר ולא ניסה לאכול חרב. הוא פחד מהחרב שתאכל אותו (מה שקרה בסוף, אבל קצת מאוחר יותר).
נראה שהסיפור סגור 701179
אריק  (אתר) • בתשובה לצפריר כהן יום א', 19/8/2018, 23:57
ניטפוק מדויק!
גם אני מפחד שבסוף החרא יאכל אותנו.
נראה שהסיפור סגור 701181
שוקי שמאל • בתשובה לאריק יום ב', 20/8/2018, 8:38
א. אין ויכוח אמיתי בינינו. הניואנס הוא שאני חושב שצריך לדבר על מחוייבות לשלום במקום שאיפה לשלום.
ב. אני מסכים שיש שינוי. להערכתי השדרה המרכזית של הימין בישראל מתכופפת למען קיצוניה, כמו מוטי יוגב וסמוטריץ שמתקשים אפילו להגיד שבת שלום. יחד עם זאת, אני חושב שעדיין השדרה המרכזית יכולה בנקל להכריז על שאיפתה לשלום, הצהרה שהיא ריקה מתוכן אם אינה מלווה בתג מחיר.
ג. מחוייבות לשלום להבדיל משאיפה לשלום יכולה להתבטא בהמנעות מהצבעה למפלגות שאינן מציבות את השלום כמטרה ראשית.
ג. חומרת מצבנו אינה נובעת מהצרכים הפוליטיים המשתנים של מנהיגינו, ע''פ רוח הזמן. היא נובעת מכך שציבור גדול ובעל השפעה מחוייב יותר להקמת המקדש מאשר לעשיית שלום.
נראה שהסיפור סגור 701224
אריק • בתשובה לשוקי שמאל יום ג', 21/8/2018, 10:14
השאלה היא האם יהיה ניתן להעביר בקונסטלציה פוליטית מסוימת את "חוק יסוד: ישראל מדינה דמוקרטית" כמשקל נגד.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות