בתשובה להאייל המתלמד, 18/05/02 21:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא "חברת על אדם", "רובוטים" וכיוצא בזה רטוריקה מגבה סטגנציה. היפוכם המוחלט: חברה הבנוייה לפי מידות אנוש. כפי שהאדם נועד לחיות. כזו שלאורה יראו כל הדברים שהתנסית קודם במלוא משונותם העקמומית/כוחנית. כזו שתגרום לך לאמר: אבל כמובן. חיים פעם אחת, לא? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זאת פעם אחת יותר מידי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תזיק, אני מבין מגישתך. אבל מה טוב בברבריות? מיותר, מיותר (התכוונתי כמובן לגישה, לא לנוקט בה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רטוריקה של מי מגבה סטגנציה של מי? איזו סטגנציה? אולי בראשך יש רעיונות יפים ונכונים אך הבאתם ברמיזה מעורפלת לא מבהירה את כוונתך אלא רק מטשטשת. כפי שהאדם נועד לחיות? האדם לא נועד לדבר, הוא פשוט ישנו. כמובן שהאדם יכול לקבוע את יעדו, על פי רצונו, אך מספר יעדים אלו רב כמספר האנשים בעולמנו(אם לא יותר). האם אתה יודע את יעודו של האדם? אנא שתף אותנו בידע חשוב זה. על יעודו של האדם, מה שהוא לא יהיה, רק היומרני והגאון יאמרו : "אבל כמובן". אכן כל אחד מאיתנו חי פעם אחת, נו אז? מה רצית להגיד? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |