|
אני לא חושב שהוא דמגוגי בכלל. אם כי הייתי לוקח את שיפוט הדמגוגיה שלך יותר ברצינות אם הייתי רואה שאתה מעיר הערות דומות לתגובות דמגוגיות בהרבה שנכתבו בפתיל הזה ונשארו ללא תגובה דומה.
חזרתי על הנקודה הזאת (שלא מדובר בהשוואה בין מושלם לפגום אלא בשני פתרונות פגומים שהשאלה מה היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם, ו"בעייתיות באימות העבודות" היא לא פגם באף אחד מהם), בניסוחים שונים, לפחות עשרה פעמים במהלך הדיון. לגמרי לא ברור לי למה אתה לא מפנה את התובנה הזאת אלי.
אני לא בטוח למה התכוונת בשני המושגים של המילה "לומד". אני חושב שהתכוונת ל"רוכש ידע" ו"משקיע עבודה". לגבי "משקיע עבודה" לדעתי זה לא פקטור חיובי. אם אפשר להשיג את אותו אפקט עם פחות עבודה אז זה רק יותר טוב (לדעתי, וכל פעם אני מופתע שאני שומע שזה לא מובן מאליו לכל כך הרבה אנשים). המטרה שלי, אם אני הייתי בונה מערכת כזאת, היא שבממוצע תלמידים ישקיעו את אותה עבודה שהם משקיעים היום בבחינות הבגרות, לצערי נראה לי שזה לא סביר ושעבודה תדרוש יותר עבודה מבחינות (הנה פגם רציני, לדעתי). לגבי רכישת הידע, אני חולק עליך. מדובר בסוג ידע אחר, במקום ידע שטחי (יחסית) על הרבה נושאים (יחסית), ידע מעמיק(יחסית) על מעט נושאים (יחסית), אבל הכמות, לדעתי, בממוצע, לא תשתנה בהרבה, ואם כן היא רק תגדל.
המשפט המסיים את תגובתך הוא דמגוגי במהותו. אף אחד לא מדבר על "מיומנות בכתיבת עבודות". מדובר על מיומנות ברכישת ידע. מיומנות כזאת שתאפשר לבוגר התיכון להרחיב את הידע הכללי שלו גם אחרי סיום התיכון. יחד עם העובדה שהתלמיד ידע שהידע שלו לא מושלם, אפשר לקוות שאפקט דאנינג-קרוגר שמאפיין כל כך הרבה מבוגרי התיכון שקיבלו ציונים טובים בבגרות ומשוכנעים שהם "יודעים היסטוריה" ולכן לא לומדים כלום ייחלש ככה שאולי, אחרי כמה שנים, הידע הכללי שלהם יגדל ולא יצטמצם. בעיני, כמות הידע שיש לבן ה-17 בחודשיים אחרי סיום הבגרות הרבה פחות חשוב מכמות הידע שתהיה לו בגיל 25 עד מותו.
|
|