 |
מר פוגל
אתה מלין על התקשורת ש"כמעט אף פעם לא מראיינים את אנשי הימין החילוני", ובכן:
א. איני מעודכן לגמרי במה שמשודר בערוץ 2 אבל לא עובר יום בערוץ 1 בלי שאשמע את "הקלישאות הלאומניות למחצה", כלשונך, של סילבן שלום ולימור ליבנת, או כפי שמכנה אותה ד. רוזנבלום "לימון חומצת". נכון, דני נווה מופיע רק אחת לשבוע. אבל מה עם מיכאל קליינר וגנדי? טוב, אותם שומרת התקשורת השמאלנית לאירועי דמים למיניהם - ומה לעשות שאלה התמעטו בזמן האחרון?
ב. אבל לא לאלה בדיוק אתה מתכוון מר פוגל, נכון? אתה רוצה שתינתן במה בטלוויזיה לאנשי רוח חילוניים מן הימין. אבל מה לעשות שז'בוטינסקי, אלדד ואורי צבי גרינברג כבר אינם בין החיים? ומשה שמיר, הסופר המפא"יניקי שהפך איש ימין, יבדל לחיים ארוכים, הוא לא ממש אופציה, כבר עדיף אריק שרון. אין באמת אנשי רוח ימניים בעלי שיעור קומה, אין משקל נגד בימין לעמוס עוז, א.ב יהושוע, מאיר שליו ואחרים. את המצב העגום הזה, שאין כמעט ימין חילוני המסוגל לנהל ויכוח תרבותי עם השמאל, תפס במלוא משמעותו וחומרתו בני בגין; הוא עצמו הכריז שהוא "מנהיג בלי חיילים" - ואכן, בצעד מופתי, כראוי לבעל הדר ז'בוטינסקאי, הוריד את עצמו מהבמה הפוליטית.
ג. ואכן, מר פוגל, אנשים מהסוג שאותו רצה להנהיג בני בגין, ימניים, דמוקרטיים, ליברלים ותרבותיים, הם מיעוט בטל בשישים בעם (ימני מהסוג הזה היה דן מרידור שהתמרכז). הטלוויזיה אינה מציגה את פניו של הימין הזה פשוט משום שהוא כמעט ואינו קיים.
היום עברתי פעמיים בכיכר רבין בשעת ההפגנה הגדולה של הימין (אני פשוט גר בסביבה) ונוכחתי בעובדה שהטלוויזיה השמאלנית שלי (אולי בגלל תקינותה הפוליטית) לא דיווחה עליה: 9 מתוך 10 מהמפגינים היו חובשי כיפות או חובשות שביסים!!! בהתחלה חשבתי שזו מקריות שאני נתקל רק בדתיים (אגב,מעט חרדים יחסית) ולכן התחלתי לבדוק זאת ביתר תשומת לב, וזו עובדה: הכיפות העידו שהפגנת הימין של היום היתה הפגנה של דתיים!!!
לפיכך, הטענה שלך שהקשר דת-ימין אינו מועיל לציבור הימני החילוני תמוהה. בלי הימין הדתי אין משקל של ממש לימין הישראלי בציבור הישראלי. אלמלא הדתיים היה מספר המפגינים הימניים בכיכר רבין היום קטן ממספר המבקרים שם בכל אחד מימי שבוע הספר.
ג. שמעון
|
 |